בתור אב למשפחה מרובת ילדים ומעוטת שינה, הריני להתנצל על האחור בהעברת הרשמים מהבלוי של יום שישי האחרון. מוכרח להודות שלא ציפיתי ליהנות כל כך מארוע שאני הייתי אחראי להופעתו על במת ההיסטוריה.
לפני שאני מתחיל להשתפך – תודה. תודה לכולכם בלי הפרדת מין גזע צבע . רכסים א ב ג ו- ד על ההיתיצבות והברכות.
עכשיו לחלקים:
החלק הטוב – נפעמתי מכמות המתיצבים ביום שישי ב- 0730 בפרק אשתאול וממספר הברכות החבוקים וטפיחות השכם שקבלתי מכמעט 30 אנשי רכסים שהגיעו . תענוג לגלות שכל כך הרבה אנשים מחבבים אותך וחלקם אוהבים אותך אהבת נפש (שי, דרור, לוין וחבריהם – שום הערות בשלב זה!!)
החלק האמצעי – יום שיש היה בצל מסיבת יום הולדתי ה- 67 וכלל תחת כנפיו גם את 15 ימי ההולדת האחרונים שלי שלא חגגנו מחוסר צורך ותקציב רדוד. אי לכך ארגנתי בכוחות משותפים (ברשימת ה"משותפים" – דרור את פיטר. פיטר דאג להובילינו למסלולי החיסול הפרטיים שלו. לא ברור לי איך באיזור יער צרעה – אזור שקט נטול סיכונים , רחב שבילים ומסביר פנים כזה, הוא הצליח לגרור אותי לנקודת ההתהפכות היחידה שלי מזה -9 שנים) .
אין הרבה מה לספר על המסלול עצמו – סה"כ רכיבה של כ- 4 שעות ומספר זניח של קילומטרים בשדמות אשתאול/צרעה פחות או יותר. הכל ירוק, פורח ואוהב
החלק היותר טוב – מדלן, אשתי החוקית ומלאת המרץ . הנדונה רקחה לנו במו ידיה הרזות ארוחה אדירה על השולחן שגררה מתל אביב שכללה – בגטים, לחמים שונים, פתות, חמוצים (כולל חמוצות), גבינות מצרפת, נקניקים מצרפת, חומוסים, סלטים לסוגיהם : חסה, תפו"א (כולל רוקט) , ירקות ושאר קרובים. בנוסף – רוטב פסטו, רוטבי שמנת ועירית, גווקמולי,, מיני פשטידות מלאות תוכן, שתיה קרה, שתיה חמה, יינות, עוגות (רובם באחריות אבישי שנזכר שגם הוא נולד פעם והחליט לתרום למעמד המשפחתי) קיש פיטריות (מה זה?) . כשמתחתנים – יש לבדוק היטב את יכולות הארגון של בת הזוג.
החלק הפחות טוב – מתנות. לא שציפיתי למשהוא , ואם ציפיתי – לא להרבה, ואם להרבה – אז לפחות מ-% 70 מהחבורה, ואם לא 70 – אז לפחות מכולם …ואז, כשהחברה תרמו בששון לקופת רכסים וראיתי באיזו קלות הם תוחבים יד לארנק, קיויתי, רק קצת, שתהיה גם תחיבה קטנה בשבילי. לא תחיבה ולא צפרים. מילא , אני לא כועס רק שלא יתפלאו אם מסיבת יום הולדת הבאה שלי תכלול תפריט מגוון ועשיר של ביסקויטים ומי ברז (דרור ואמיר, הצדיקים היחידים בסדום, זה לא מכוון אליכם..)
קוץ
נ.ב – כדי שלא יבינוני שלא כיאו. אני חוזר על הפתיחה – לכבוד לי יחס החברה אלי וצורת ההשתתפות שלהם בטיול. פשטות הרכיבה והפגישה/זלילה אחריה ישארו איתי הרבה זמן – תודה
נ.נ.ב – שכחתי להזכיר את הסמל החדש של הקבוצה (אחרי שישראל בוגלר נעלם) – איליי קנר הקטו שהתרוצץ לנו בין הרגליים . תרומה אדירה שלי לקבוצה
קוץ
כתיבת תגובה