עוז בחלצינו , ולדרך – רכסים מקבוץ אפק – לחנתון וחזרה

שנה חדשה צונחת עלינו לטובה, וכשמבקשים ממני לכתוב,  הריני כותב:

ומעשה שהיה כך היה,

השמש זרחה והצפרים חייכו,  מתח אדיר שרר באוויר בכניסה לקבוץ אפק , כל שבילי האופניים מתחו שריריהם בדריכות , רכסים, יגיעו או לא ?. לאור זאת,  אזרנו עוז בחלצינו לטיול יום שישי שם, אלא, מסתבר, שיש רק 4 חברה ברכסים עם חלציים ועוז מחוברים יחדיו , אז אזרנו אותם ובאנו – אני, דרור, רוני ק, לוין .

וכך, לדרך יצאנו ,  ארבעה נושאי חלציים מלאי שמחה ,חברות ואהבה. רכבנו איש בעקבות רעהו כשאחי הגדולים (דרור את לוין את רוני) מדוושים על ה-26 הזעירים שלהם ואני מדווש בגאווה מאחורה על זקפת ה-29 שלי. כשיש לך גדול כזה, שום דבר לא יעצור בעדך.

אין מה לאמר, החבורה היתה נהדרת, והמסלול די משעמם. בגדול, כ-44 ק"מ מקבוץ אפק בשטח עד לקבוץ חנתון (עליה ארוכה ומתונה) וחזרה. הדרך עמדה בסמן עכ"ע (עוקף כפרים ערביים) בגדול הקפנו את שפרעם מצפון וחזרנו תוך כדי עקיפתה מדרום תוך התחככות ב2000 הכפרים האחרים בסביבה. בסוף –  שוורמה במסעדת באבור ביוקנעם והביתה

ארוחת הבוקר התנהלה בתל חינתון . גבעה קטנה בלב בקעת נטופה, מקום יבש ומסביבו הבקעה הענקית שתרעת מקצה לקצה וההרים מקיפים אותה סביב סביב.. דרור הכניס בתל חיים בתאור החשיבות הגאוגרפית וההיסטורית של הנקודה. שם כנראה הייתה נקודת העצירה האחרונה של הצלבנים במסעם לקרני חיטין, מקום בו צלאח א דין כיסח להם את הצורה, ובצדק,  בקרב המפורסם שם .מעבר לזה, דרור כנראה נרדם על משמרתו כי אפילו צפרדע ביזנטית מעבר לזה לא שזפה עינינו .

עכשיו מעט צמוקים מהטיול

  1. לקראת הסוף התברברנו קמעה בים רשת הכבישים והדרכים שנבנו שם לאחרונה בין קרית אתא , קרית ביאליק ושאר הקריות בדרך. ממש מפחיד, כבישים מהירים לכל כוון אליו מתבוננים. כמה יהודים חיים שם לעזאזל?
  2. אבקש שירשם בדף הזכויות שלי ברכסים הארוע הבא : בישיבה בקפה בכפר בביר אל מכסור, נחמר ליבי עת ראיתי את המצוקה בעיני דרור שהתבונן בעיניים כלות בבורקאס האחרון הנעלם במורד גרונו של לוין , לא חשבתי הרבה, בתנועה נמרצת הזדקפתי במושבי, צעדתי בנחישות למכולת הסמוכה , וחזרתי נושא בגאווה בידי בורקעס עבורו. צריך לא מעט תעצומות נפש כדי להיפרד מ- 5 שקלים בידיעה שלעולם לא יחזרו אליך אבל בשביל דרור? עולם ומלואו (כאן תסלחו לי כי אני בעצמי מוכרח לעצור כדי לצחוק..). קצת הרחבתי בתאור אבל סכום טיול צריך לכסות לפחות דף וחצי אז בורקאס שווים לפחות חצי עמוד

קוץ

והדבר החשוב ביותר – ברכות , חיבה ושנה מאושרת לכל חברי מרכסים, כאלו שמופיעים לטיולים, כאלו שמפספסים, כאלו שמחפפים, לזקנים, לצולעים, לנטולי הרגל הזמנית, לכולם שמורה בלבי פינה קטנה וחמה שאני מגן עליה  בחומות של הומור וסרקזם,  אתם כולכם שם…