""וילך קוץ וידבר את הדברים האלו אל כל רכסים. ויאמר אליהם, בן מאה ועשרים קרוב אני ולא אוכל לפדל ולשרבט עמכם עוד, ואומר אליכם, אל תיחתו , הריני עובר לפניכם והשמדתי כל הגויים רוכבי השטח מלפניכם וירשתם הסינגלים, ארץ ומלואה, כאשר עשיתי לסיחון ולעוג מלך הבשן ולמלכי שכון ל", אני אלוהים ואין אחר.
הריני קורא לפני את משרתי – לוין/דרור/ארני, ואצוום, אתם בואו אל העם הזה ואל מסלולי הארץ אשר הורשתי לכם ואשר בשביליה אני לא הולך יותר ולסיבלותיכם איני שותף יותר. ראו כי הנה כתבתי את תורתי, תורת סכומי טיולים ואתנה בידי הכוהן הגדול (נראה לי ארני) ויקח, ויקרא אותה באוזניהם של כל בני ישראל (סליחה, רכסים) הם ובני בניהם למען ילמדו ליראה את פני האלוהים (אני) כל הימים אשר אתם חיים אותם ואני אצווכם– קום תרום (זאת הסיבה שהטיול אמש החל במושב תקום)——אמן..""
טיול אמש עמד בסימן של יום הולדתי ה-70 ( שיחול ב – 7.2.2018) וחגיגת הפרידה שלי לרגל הירידה חזרה למצריים (סליחה, נמיביה, קרוב)
קצת פרטים למכורי הק"מ ..
לטיול התיצבו כ-20 רוכבים + כ- 4 חברים פרטיים. היה כיף להווכח כי חוץ ממדלן , עוד לפחות עוד כ-20 איש שאוהבים אותי מספיק עד כדי נכונות לבוא, להשקיע , מתוך ידיעה שהם הולכים ליפול לתוך הפה שלי לחצי יום . בדיעבד התברר כי העליצות בקבוצה נבעה לא מהארוע אלא מהאימות של מדלן שאני באמת עוזב ורובם הביעו את רצןנם ללוות אותנו לשדה (שוב, לא מאהבת יצחק אלא כדי לאמת שהמראתי..)
המסלול-אני הדרכתי ולוין הוביל. 19.7 ק"מ אורך +367 מ טיפוס. תחנת דלק מושב תרום. ישירות דרך מושב תעוז (אח של תרום) לפסגות אשתאול. ארוחת בוקר בתצפית אשתאול כולל מים וקפה כפול שלי ושל רוני קרפ וכנ"ל עוגות (כשאלך, מה ישתו האומללים הללו?) . מכאן – חצית כביש 44 לתוך הג'ונגלים של צרעה ויער הנשיא, קבר שמשון, למעלה למטה, פצול הכוח ל-2,3 כוחות משנה (זה כשהראשונים שאין להם מושג לאן נוסעים דהרו קדימה בעזוז רק כדי ללכת לאבוד בג'ונגלים שהוזכרו למעלה) ודהירה ארוכה ומהנה במורד ההר עד לשולחן ממולא דליקטסים (וגם אוכל) שמדלון + ערמת היפפיות שגררה לפגישה, הכינה בפינת החמד מעל לתחנת הדלק.
מזג אויר- אדיר. כולל מספר טיפות גשם מפתיעות שליטפו בעדינות את פנינו. החברה טענו שהשמים "בוכים" בשל הגירתי. המנוול היחידי בקבוצה טען שזה משמחה (זה אותו מנוול שכשבקשתי עזרה מדני גורן כי "יש לי רעש מוזר כל הזמן" אמר "אז תסגור את הפה". חברים …)
סיום – מתוק מדבש בשל מדלן – שלא רק יזמה את הטיול, המסלול, הארוח, המקום, המשתתפים. אלא הרימה שולחן מפואר במו ידיה העדינות וגרמה לי לבכות מעט כשקראה במפתיע חבור שהכינה עלי ועל רכסים. כשהתחתנתי, תארתי לעצמי שאני הולך ליפול לקערית דבש, לא תארתי לעצמי שזאת תהיה חבית… הקטע המזעזע במסיבה ארע שכשבדיוק גמרתי את נאום הסיום שבו הודיתי לעצמי כל ההשקעה והמסירות בקבוצה, קיטרתי על העובדה שמעולם לא קבלתי מתנות מרכסים בכל אירועי יום הולדת שלי מרכסים, ואז – שלף לי יובל בנצחון GIFT CARD של רוזן מינץ של כ- 2500 ₪ כולל פתק ברכה. ועכשיו לך תצא מזה. (הייתי צריך להאזין לאמי שייעצה לי – בני, לפני שאתה פותח את הפה, תברר מי בסביבה….)
קןץ
התמונות של רוני מרקוביץ
התמונות מהווטסאפ של הקבוצה.
כתיבת תגובה