ביום שישי קוץ הפסיד מסיבותיו שלו את הרכיבה במחיצתנו.
הנושא – מסתבר – לא עבר ללא אדישותו של העולם., כשהגענו לאנדרטת מגילת האש מעל כסלון קידמו אותנו צלילים מאושרים של אקורדיון שעטפו ברוגע את כל פסגת ההר.
לעיננו המשתאות נתגלה אקורדיוניסט בודד ישוב על כסא ותויו פרוסים לפניו והוא מנגן בחדווה ואושר מנותק לחלוטין מהסובב אותו. כל ניסיונותיהם של בני חבורת הרוכבים לדלות ממנו סימן חיים אחר מלבד ביצוע הנגינה שנזכר לעיל התנפצו מול חומת הצלילים שהופקה מכלי הזמר,
לוין טען שבהפסקה שבין קטע לקטע הוא אמר למנגן שזה יפה מאד וזכה לחיוך אבל אחרים ציינו שהחיוך נבע מכך שהמילה קנר עלתה שם (אולי חסרונו של כנר, הרוסים בד"כ כותבים בשגיאות )
בקיצור, רק מכיני הקפה חסרו לנו.
דרור
[hana-flv-player video="http://rechasim.com/wp-content/uploads/2013/11/accordion-player-s.mpg" width="480" height="270" description="" player="5" autoload="true" autoplay="false" loop="false" autorewind="true" /]
כתיבת תגובה