מצ"ב הסכום שכתבתי לאחר שהצלחתי לחדש את זרימת הדם ברגלייי שנעלמה בשל הטיול אמש. תמונות יפורסמו בידי המוביל הארצי, ארני
בהיותי ילד, זוכרני את השמחה בה הייתי נתקף כל אימת שזכיתי בהפתעה של משהוא מתוק שהיה יקר מציאות באותם ימים – צמר גפן מתוק, מרשמלו או סתם חבוק של אמא. אותה תחושה שתקפה אותי ברכיבה היום. אושר ענק תמים וילדותי, שמחת חיים שבאה משום מקום ולוקחת אותי למחוזות שאני כה אוהב. תודה ארני….
המסע היום עמד בסימן המספר שלוש. יום שישי – שלוש פעמים כי טוב ובנוסף – פרשת השבוע – פרשת אבות. כנגד שלושה אבות דברה התורה – יעקב (אני, הרוח) יצחק (אמיר פרי, הצלם), והחשוב מכולם – א.א, אברהם אבינו (א.א, צרוף מופלא של מוביל ורופא השיניים). שלוש דמויות חסרות חשיבות לכאורה ותראו לאן הגיעו. כך גם אנחנו…..
כך התייצבנו שלושת האבות בתחנת הדלק בעתלית ב- 0700 ורשמנו את שמנו לתפארת בתולדות רכסים לאחר שרכבו 97.9 ק"מ וטפסו 1297 מטר (כל מטר נרשם ונמדד). המספרים המפחידים הללו נוצרו ע"י אברהם אבינו שפעם אחת לטפס את הכרמל לא הספיק לו והיה חייב לברר פעם נוספת שההר באמת שם. (פינדר – לתשומת לבך הנפח והרוחב). היו קטעים בהתחלה שדלקתי אחרי א.א תוך כדי כוונה לעשות בו שפטים או דין רודף אך לצערי הנ"ל היה מהיר מדי עבורי ונאלצתי להסתפק בקללות ויריקה לכל הכוונים.
מסלול (אינו מומלץ לרוכב רכסים אשר שלמות גופנית ואורך חיים חשובים לו) – תחנת דלק עתלית, טפוס לבית אורן וצומת רמון, ירידה לנשר, יגור. שטוח עד ליוקנעם, הזורע וצומת עין השופט, טפוס לעין השופט, רמות מנשה, יוקנעם עילית, טפוס ארוךךךךךךךך עד לדלית כרמל, עוד טפוס כפול ומעצבן לעוספייה ובתוך עוספייה, שוב צומת רמון וארוךךךךךךך למטה עד לרכבים.
כרגיל – מה חווינו בטיול:
1. מוסר השכל – אידיוט מי שמוותר על טיול בימים כאלו ועם חבורה כזאת (בשל צניעותי איני מזכיר את תרומתי האדירה לאווירה ולמסלול)
2. בסימן שלוש – א.א הדהימני שלוש פעמים –
לראשונה – כשהושיט לי בנדיבות כמתנה סנדוויץ לתפארה . המרתק בו היתה גבינת הבופלו שהוא מרח בנדיבות שאינה מתאימה לרופא שיניים (מסתבר שיש גבינה כזו מיובאת מחו"ל אם כי אני הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי מנסה לחלוב בופלו..). לא שלא הצטער שבעים פעם במהלך הטיול כשחיסל את כל הבופלו שהיה לו ועדיין נשארו 45 ק"מ לסיום,
פעם שניה – כששכח את ארנקו על כל רכושו בבית הקפה ארומה בבית ינאי ב0630 בבוקר ורכב בשלוות רוח סטואית כל היום ובשעה 1530 חזר בשלוות נפש לארומה ויצא כמנצח עם אותו ארנק ורכוש. כובע לא.אי..
פעם שלישית – כשהתברר לי כי הכתבה המקסימה על הרב עובדיה ורכסים שהתרוצצה במערכת האי מיילים בתחילת השבוע חוברה בשלמותה על ידו. הוא כשרון מבוזבז
3. כרגיל – הדבר המיותר שכולנו סחבנו היה ים של מעילי רוח וסערה שנועדו לקדם את חשרת הסופה שיצאה מפי החזאי וגם נשארה שם. מזג אויר "מתוק". אין דרך אחרת לתאר זאת…מזל שסרבתי לקחת מטריה
