תמונה מפעם והקישור לסיפור כאן!
כמו בשיר "מפרסתו הימנית של סוס קרבות דוהר בבוקר צח וזיוני נפל פתאום מסמר.." כך נפלה עטרת ראשי עת התברר לי בתחילת העליה להר גלבוע היום כי קסדתי + המצלמה שעליה אינה נמצאת על ראשי או על כידון אופני, מקום בו נראתה לאחרונה . וכך-ביגון קודר נאלצתי לקוד לשאר עשרות הרוכבים שהמשיכו לטפס מזיעים ומקללים במעלה ואני, חפוי וחסר קסדה דוהר חזרה רק כדי לגלות את בת נעוות המרדות נחה לה לתומה באמצע השביל. בשבילי נגמר הטיול
לסכום-יום שישי והיה טיול שברובו לא נטלתי חלק. ככה זה, ביום יפה כל כך אני צריך לפספס את הארוע המרגש שאני מחכה לו שנה שלמה עת לייזר פרס תיק שלם מלא סנדויצים לכל דיכפין עת אני יגעתי בחוסר נשימה במעלה הכביש בנסיון להצטרף לשיירת הזעה בנסיון ליהנות מרגע מרטט זה.
ככה – טיול שלוין ודרור מובילים, שייקה הולך לאבוד על ההתחלה בגלל הטלת שתן מיותרת, ואני, שאמור להיות הצלם המוביל עם מצלמת הוידאו החדשה שלי רחוק רחוק משם, נו, למה כבר נתן לצפות. כמו שאמא שלי היתה יועצת לי פעם "תסע תסע – טוב כבר לא יצא מזה…"
בקצור:
היה טיול
אזור – גלבוע
מזג אויר – פרפטו..ברובו חם, לח מזיע. גועל נפש מרוכז
רכבנו
היו:
לוין /ודרור – גדולים – שלוב נשמה של מורה, מדריך ומחנך.
חובב — חדש. רוכב מצויין, אופניים נקיות, מנומס. לא ברור מי הביא אותו – –יבורך
זמורה – נשמה. לא ניכר עליו שהוא נשוי ואב ל – 2 ילדים (חוץ מהעובדה שאחר לפגישת הבוקר שלנו לפחות ב- 5 דקות)
עידן – גנטלמן אסטטי. ללקק אצבעות
לייזר – כרגיל רעש אבל זכור בשל מנחת הסנדויצים. יבורך
אמיר פ. – רגיל. ניסה להתחרות בי עם מצלמת קסדת הוידאוו שהביא. מעני מה יצא
רוני מרקוביץ – נימפה בגוף של אריה
אני, קוץ – נדיב, מתחשב – מאבד קסדות וכוון כפי שתיארתי
שייקה – הלך לאבוד בזמן הפשלת מכנס צורך השתנה. מדאיג כי מתחיל להיות דומה לקובה (מבחינת המראה)
קובה- לא היה. חיי מין סוערים כנראה
כל היתר שאני לא זוכר – זכר צדיק לברכה
תזונה – לא משהוא מיוחד
פרטים מיוחדים – היות ולא הייתי בטיול, אשאיר לצמד המובילים להרחיב
היעד הבא – רומניה 21 -27 ליולי. הרוצים להצטרף-מאוחר מדי.
היות ואין לי הרבה מה להגיד הרבה על המסלול אפרט מעט על התחלתו (כשם שעשיתי בעבר אבל במילא אינכם טורחים לקרוא) –
מסלול – השכמה ב-0430 בבוקר, ירידה חזקה מהמטה לתוך האנפילאות (סוג של קליפלס משודרג), נווט דרך הסינגל לשרותים, ים של מהמורות בדרך למרוח משחה על מוט הצחצוח (מברשת חברה, מברשת..) ונסיון למצוא א ת הפתח, הפה. קשה – כי הכול נעשה בחושך מצריים בנסיון לא להעיר את יורש העצר ויצרניתו, אם הבית מדלן (כאן אבצע עצירה קטנה כדי להזכיר נשכחות לקשישים ביניכם ששכחו שהמרמיטה הקטנה הזאת, כל כך רכה ויפת תואר, ברגע שהוא מתעורר ואין פטמה בצבע שוקולד תחובה בפיו, מפעיל בשניה צופר אזעקה שכדי להשתיק אותו אתה מוכן לעשות הכל – החל ברצח עם וכלה בנדידה למדבריות סהרה מקום שם תשרור השלווה ושקקקקקקט). רק אחרי שהערתי את כל השכון בצרחה אדירה כשבעטתי בטעות בדלת השרותים, נזכרתי כי הצרחן והיצרנית נמצאים בחו ל ולא בארץ..אז, השאר היה קל. יכולתי להשתולל וללבוש את החולצה במקום המכנסיים והפוך, העקר שהראש במקום הנכון.
התחלת טיול האופניים עצמו היה די נחמד. מאתר הסקי בכניסה לכביש נוף גלבוע, דרך מושב גן נס (לא מבין – זה נס שיש שם גן או גן שיש בו נס. מענין מי השיכור שנתן לו את השם). מכאן, שטח עד לנקודת אובדן הקסדה. משם הכל חשוך בזכרוני עד לרגע שמצאתי את עצמי במסעדה בכפר קרע לועס מיני פתות וחמוצים ומקשיב ללוין ודרור מטיפים לי מוסר.
סוף
נ.ב – שכחתי לציין שנוף העמק וההרים מסביב היו מרהיבי עין מהגובה אליו הגענו (הגעתי). יש לנו ארץ יפה
קוץ
כתיבת תגובה