עין כרם יום שישי 06:30. ארבעה רוכבים מתמצתים את מה שהיה פעם קבוצת רכסים. עמיר בתפקיד רוכב, דרור בתפקיד דומה, לוין המוביל ואיציק שגם הוא רוכב בד"כ אבל הפעם החליט שהוא פקח בניה או פועל בניין.
ירדנו מהמעיין בסינגל לכיכר עין כרם ומשם במעלה הר חרת תוך כדי מעבר בבסיס הנטוש השוכן בתחילת העליה. המקום הזה ששכן תמיד בשולי הרכיבות שלנו התגלה כמתחם ענק מפחיד ומשעשע משהו. הכביש (שאין לו עדות במפות) מטפס דרך הבסיס במעלה ההר וחובר לשבילים שרכבנו עליהם עוד בתקופת בוגלר. את סופו מסיים סינגל לא מדהים שיתרונו בכך שהוא מסתיים בדיוק בכיכר שבכניסה לסטף/הר איתן. משם, טיפסנו אל ראש ההר. רוח נעימה ומחזות נוף של כל פרוזדור ירושליים מצדיקים כל הגעה ורכיבה לשם.
המסלול תוכנן לרדת בדרום ההר לכוון הכביש של נחל שורק ומשם לטפס לכוון אורה ועמינדב. איציק חזר וטען שאין מעבר וגם לא נמצא כזה וכי כל הדרכים יובילונו חזרה אל ההר האיתן.
התחלנו לרדת בירידות תלולות עד כדי כך שצופו באספלט פה ושם. המורד שלנו התגלה למי שעלה
מולנו כמעלה הלבלב ונראה לי שהכוונה לכך שנדרש כפל לב בכדי לטפס אותו.
אנו ירדנו דרך חורשות זיתים, ברושים ואורנים בשביל נשכח וחרוש עד גדרות מתקן טיהור המיים בשורק רק בכדי לגלות שאיציק צדק לאורך כל הדרך.אלא, שבכדי לחזור נאלצנו להתחיל לטפס. גם מזג האויר גילה נטיה דומה והתוצאה -כמו הכותרת- פוגזי.
טיפסנו וטיפסנו ואפילו לא חזרנו לראש ההר אלא חברנו אל נחל צובא. גם שם טיפסנו חזרה אל כיכר הסטף. משם גלשנו לכוון הבסיס וחזרנו דרך הואדי ושכונת התימנים אל עין כרם.
ישבנו והתענגנו על בירה ופיצות ממול המעיין ואופנינו מוערמות מולנו, כאשר גברת נאה למדי שנראתה בגילו של עמיר – צעיר הרוכבים בקונסטלציה זו – פנתה אילנו באנגלית והביעה את פליאתה והשתוממותה על כך שיש אופני הרים בישראל ותמהה לדעת אם יש בכלל היכן לרכוב עימם! תוך כדי שיחה התברר שהיא פרופסור לרפואה מאוניברסיטת יוטא שבאה לכנס בהדסה וכרוכבת הרים במחוזותיה לא העלתה בדעתה שיש רכיבת הרים בארצנו. ללמדך שגם פרופסורים לא יודעים הכל ושגם הם נוטים להחמיץ מפגשים ורכיבות מעניינות. (היא צילמה את ארבעת המופלאים – קריא -אותנו ואף לקחה מלוין (הוא הכי נראה פרופסור מכולנו) את כתובת האי-מייל שלו (וגם של רכסים למקרה שאישתו של לוין קוראת את ההבלים שלנו)
דרור
כתיבת תגובה