התודה בפתיחה מיועדת לאמא של לוין שמרות מראו המפחיד של יעקב כשנולד, לא התייאשה, המשיכה לטפח ולתמוך בוולד והביאה אותו לאיפה שהוא היום וכולנו נהנים מזה בגדול. אמא של לוין – חן חן ותודה על ההקרבה.
ולענין – התיצבנו 7 גיבורים. ז"א 6 גיבורים+העוורת (העוורת,זאת החברה של רוני מארה"ב, ארון, שעוורון הוא ההסבר היחידי להתאהבותה בו. בסה"כ בחורה די מעניינת שהכושר שלה ממש מפחיד במיוחד בהתחשב בעובדה שפעם ראשונה היא נוסעת במסלול מתיש וקשה כזה. אולי גם פה העוורון עזר..). מיד בהתחלה הסתבר לי לצערי כי נתקפתי בתסמונת אבישי דקל – הפעם אני שכחתי את נעלי הרכיבה שלי בית ונאלצתי ליסוע עם גרביים , נטול תמיכה רגלית..
בלטו בנוכחותם- רוני של ארון, ארון של רוני, רוני קרפ, לוין, ארני, גדעון פלמן, קוץ.
מסלול – התחלנו בקניון של קצרין. רכיבה קצרה במסלול הליכה יפה במקביל לכביש ואח"כ על הכביש דרומה לכוון טבריה. שם ירדנו מהדרך ונחתנו על עין סלוקיה (שלט של מי עדן בישר לנו שמפה ממציאי המים המינרליים , מרמים את כל העם ומוכרים לו מוצר שנמצא בכל ברז). אין מה להגיד , מקום ומסלול יפפה שלא היינו בו מעולם , עם כמויות מרשימות של מים זורמים במסלול וברכות שנבנו בצורה מושכת עין, כאלו שלא ראינו יותר בשארית המסלול. מגיע ללוין נשיקה על המקום למרות שהוא הגיע לשם במקרה כי טעה בדרך…
מכאן התחלנו להסתובב בדרכי סלעי הבזלת מסביב לקצרין ולנחל זויתן (היה מדהים לראות שאין בו טיפת מים. בצורת בצורת השנה). מספר גדרות הבקר שנתקלנו והיינו צריכים לעקוף, לרמוס או לטפס היה ממש מפחיד. חברים – להיות פרה שם, זה לא כיף כזה גדול כפי שדמיינתי. היה די יפה אבל גם מצער לראות להקה של איילות שכנראה נלכדה בתוך המכלאות , וכל פעם שנתקלנו בהן, הן פתחו בדלוגים מטורפים לכוון השני עד שנתקלו בגדר והיו צריכות לחכות לפגישה הבאה אתנו.
ברמת הגולן יש 2.876543 טריליון אבני בזלת שאני מתאר לעצמי שעל כולם קפצנו. עד עכשיו אני מנסה למקד את העיניים שלי שמנסות לבצע סלטות בלתי פוסקות בארובותיהן. אני עם האהבה שלי להרי געש ולבה, גמרתי.
רוני נסע כמו עז הרים (אם כי נראה לי שהרבה עיזים היו חושבות פעמיים לפני שהיו מבצעות מספר תרגילים שלו) מה שלא הפריע לו לקבל 2 פנצרים. ברכת אלוהים משמים כי יכולנו לנוח ולא האשימו אותי.
זהוא. עלינו וירדנו מספר פעמים, כשאנו בלחץ זמן בגלל רוני שטען שב-12 הוא צריך להיות חזרה בעיר לאסוף את הילדים מהגן (היות והוא עדיין בתול, לא ברור על איזה ילדים הוא דבר).הצלחנו להתגבר על ארני שרצה לעצור לארוחת בוקר במקום כמעט הכי גרוע במסלול ועצרנו בסוף בפינת חמד גבוהה ממנה "קפץ" עלינו שוב הנוף האינסופי לעמק החולה, להרי הלבנון ולהרי נפתלי ממול והזכיר לנו מחדש כמה יפה הארץ. מי שירצה להחזיר את רמת הגולן יהיה לו ענין איתי..
פתרתי גם תעלומה עתיקת יומין. למה בקצרין אין חומה? אני מניח שאחרי שהקפנו את העיר סביב סביב למעלה מ- 7 פעמים בהדרכת מנהיגינו לוין (צאצא של יהושוע כנראה אבל בלי תרועת החצוצרות) החומות קרסו ונעלמו. השאר מופיע בספר דברי הימים..
ממש בסיום לוין לא ותר ולקח אותנו לברכה מקסימה באמצע הרכס, עין סיירים. המים היו די בשפל אבל צלולים ונעימים להפליא בחום המקומי. אנחנו התרחצנו בזמן שלוין היה עסוק בעמידה במים תוך ניסיון לקלוט בעדשת המצלמה את עשרות הדגיגים שדגדגו וכרסמו לכולנו את כפות הרגליים כדי להפיק מהם כמה שיותר מלח מהזעה (זאת גם הסיבה שהוא לא ממש נכנס למים מתוך חרדה מה נגיסותיהם העדינות יעוללו לאשכיו. כל ניסיונותי להסביר לו שדגים לא אוכלים ביצים לא הועילו)
הטיול היום הזכיר את ימי רכסים הטובים. חברה טובים, אווירה נעימה ותמיכה של אחד לשני ובלי קיטורים יותר מדי למרות המסלול והסבל הנוראי (זאת בדיחה לאלו מבין קוראינו בעלי קשיי למידה ). כיף להיווכח שאנחנו עדיין חברים, במיוחד כשעצרנו בסיום במסעדה של אבו נימר ליד צומת גולני למסבחה ואני מרוב נוסטלגיה קראתי לארני "בוגלר" פעמיים (למזלי,בדומה לבעיית העיוורון של ארון, יש לו בעית שמיעה אז לא חטפתי ריקושטים.)
לסכום – 2 תוספות של ארני:
משפט יפה שלפי טענתו היה מודפס על T SHIRT ומתאים בול לגיל שלנו – The older I get, the faster I was
אי אפשר לשחות באותו נהר פעמיים (הסבר מפורט ינתן במסיבה אצלי בבית)
2 תוספות שלי :
לגבי רוני – אם מתעלמים מים החסרונות שלו, הוא בחור די חביב..
הפעם – כדי שלניצן לא יהיו תלונות ותרוצים שהוא לא מכניס את סיכומי הטיולים לאתר כי לא מצלמים תמונות-הצטיידנו אני ורוני בצלמניות וים של תמונות נשלח לניצן (חלקם-תמונות פספורט של ארני ולוין מקרוב, קופי של דמויות מקישקשתא) . ניצן – לעבודה….
קוץ
מוביל – לוין
משתתפים – 7
קילומטרים – ?
צילם – קוץ
