היום השישי - גשם גשם בא
חמישה ימים עברו ביעף, נהננו מכל רגע. ביום השישי אשר יגורנו בא לנו. גשם זלעפות על הבוקר, אנחנו אוכלים ארוחת בוקר מתבוננים בגשם שמכה בעוז במי הבריכה ומנסים לקבל החלטות. בלי להסגיר שמות הרוב החליט לקחת הימור ולרכב. הוספנו מעילי גשם לתרמיל שעל הגב ועלינו לאוטו שהביא אותנו לנקודת ההתחלה, כפר ציורי ותיירותי שנמצא הרחק בהרי הרודופי אותם אנו עומדים לחצות. בנתיים הגשם מפסיק ולשימחתינו אין קץ. אחרי סיור קצר בכפר המשומר מתחילים לטפס בכביש רעוע לאורכה של שלוחה מצוקית. שוויצריה הקטנה הכרמל היא העתק מיניאטורי של השלוחה הבולגרית. אחרי 7 ק"מ בדיוק מגיעים לשיא ומתחילה גלישה מהירה למטה עד לעמק. כאן מתחילה רכיבה לאורך ערוץ נחל נגד המגמה, זאת אומרת בעלייה. 20 ק"מ בנוף הירוק, קרחות יער , עצים ישרי גזע שמתנשאים למרומים. קבוצה של חוטבי עצים, עדת צוענים על ילדיהם ששמחה להצטלם ולהפיע לפני הוידאו. סוסים באחו ועוד ועוד... מראה פסטורלי שלקוח מהאגדות. בנתיים השביל נהייה תלול ומרגישים ששיא הגובה כבר מגיע. בפסגה לובשים את המעילים שהבאנו בגלל השמיים שהתחילו שוב לאיים ובגלל שהבגדים היו רטובים מזיעה. מתמסרים לירידה ומקפידים לא לבצע איזה נפילה שטותית ומעצבנת. בסופו של דבר כולם מגיעים בשלום. סה"כ להיום כ 30 ק"מ וטיפוס של 710 מטר. מעמיסים את האופניים על המכוניות שאחרו מעט ואז מתחיל הגשם. 4 שעות של נסיעה יש לנו עד סופיה. הגשם לא פסק לרגע. נוסעים לאגם קרוב כדי לאכול שם במסעדה, הדרך רצופה מהמורות. אנחנו מקווים שלא נצטרף לחזור אותה, כמובן שהתבדנו. חזרנו לעיר המחוז ועדיין ק"מ רבים לפנינו של דרך רצופה בורות ומהמורות. אין דבר כזה בארץ. בדרך עוברים ב"ארץ האגמים" לא לפני שעוברים בתוך ענן סמיך.
הדרך לסופיה ארכה כ 5 שעות, מגיעים למלון דארלינג, זה מהיום הראשון. במלון הפסקת חשמל. אנחנו מתרחצים לאור נרות ויורדים לאכול ארוחת ערב. אנחנו לומדים שבשלושת הימים האחרונים ירד גשם רצוף והעיר הוצפה במספר מקומות. אירוע נדיר בעונה זו של השנה. המכונית עם האופניים שלנו נתקעה באחד המעברים ויאסן נאלץ לישון במכונית ולחכות לבוקר.