רכסים בגן עדן של אדם – רמת הגולן

מהר, לפני שאני מתחיל כהמן הרשע (כהרגלי) לערוף את ראשי מתכנני הטיול ולהשמיץ את משפחותיהם, השכלתם וכדו, כמה מילים רחומות-  מאיפוא ??? יש לעדת הצדיקים הזאת את הכוח והסבלנות להשקיע בעדת כפויי תודה כמונו ולארגן לנו חגיגת בלוי משותף שאני יכול לסכמה רק בצורה אחת-תודה על המאמץ והחוויה..

חושבני כי בעומק ליבנו, רובנו,  כולל הקוטרים למיניהם –יודעים להעריך את הערך החברתי של הכנופיה שלנו ואת החשיבות של המשך ושמירת הקשר הזה. בקצור – הטיול היה מעין מסע של מלאכים בגן עדן של שבת (או משהוא דומה..)

ועכשיו לעריפה

נתן להגדיר את הטיול גם כמסכת רומיאו וגולייט –  לא חשוב איך מתחיל, נגמר רע..

4 גדולי הדור חיכו ליום הכי חם בשנה (החרוז השבועי – חמה ברמה..) ואז ארגנו יומיים טיול בקול תרועה רמה. הדמויות  כדלקמן – דרור ולוין – מסלולים שהשתיקה יפה להם, אמיר הראל – לינה ב"צימר" (על לול התרנגולות הזה יבוא תאור בנפרד)  יורם- ארוחה במסעדת מרינדו בעין גב (משהוא בנוסח ה"צימר" רק יקר יותר) ויבדל לחיים ארוכים – איציק אחייובל שתדלק את החברה בבירה קרה ומיני תרגימא .

ונתחיל בתשתיות:

משתתפים -16 חברי הקבוצה +יגאל (הבן המאומץ של דרור שהצטרף רק ביום השני). מספר מרשים בהתחשב במרחקים, בעלויות,בחום ובנחירות של  מולי וחבריו לחדר.

שמות ( ותיקים+מיני מסתננים)  – דרור לוין ניצן אחייובל אבנר ניר יובל  ארני אמיר יורם מולי קוץ שייקה אמיר פרי לייזר דני גורן יגאל

מסלולים

יום הראשון-השביל בחצי רכס הרמה בין גדות לגונן כולל הקפצה (לא ברור לי מה הקפיץ את מי ולמה היות ואני הצטרפתי לקבוצה רק אחרי הצהריים לאחר שסיימתי טיפוס מתיש מצומת מעלה גמלא עד לישוב אלי- עד שם קדם אותי גשם שוטף שרחץ מעלי את המאמץ והזיעה בשניה)

יום שני – יציאה מאלי עד בכביש עד לישוב חרוב , כניסה מערבה  לפינת/תצפית השלום שצופה על כל המדינה החל בכנרת ומערבה. דרומה לאורך המצוק בדרך נוף הרמה הדרומי עד מבוא חמה, חזרה לכביש עד לתחילת הירידות לחמת גדר, מזרחה לכביש המערכת  (כביש מימי התורכים או הכנענים בשלבים ההרוסים שלו)  עד לבסיס צבאי קטן ("המפקד" משהוא בגיל של הבת של ניצן,פתח לנו את השער ונתן לנו לעבור דרך ה"בסיס" , משהוא דומה למאהל בדואי מוזנח), ירידה קצרה ותלולה מאוד עד לתצפית על עמק הירמוך, חזרה בעליה והמשך נסיעה לאורך גדר המערכת מזרחה וצפונה.

כאן התבלעה דעת המובילים והם הציעו 2 אופציות, לחתוך חזרה במישור ל"צימר" ותוך חצי שעה של רכיבה בשטח מישורי קל, נעים וידידותי, לחזור ולהתקרר בברכה שם,  או,  לרדת ולעלות לנחל מיצר ולהגיע שם ל"ברכה". היות והטמפרטורות נשקו ל-45 מעלות מלמטה השארנו את המוח מאחורינו ובחרנו בשניה (יש להודות שלוין טרח לציין כי העליה אחר כך היא ארוכה וקשה הוא רק שכח להוסיף את המלה "אינסופית"). הירידה עברה בחתף מהיר וקריר ואחר כך ביליתי כשעה בגרירת האופניים ברגל במעלה הגהינום הרותח (חוויה למי שאוהב טיולי אופניים בתוך תנור בשול פעיל) כשכל ילדותי,  נעורי , בגרותי,  נשואיי ושאר מיני צמוקים עוברים בחטף מול עיני וחוזרים חלילה.

למרות ההשפלה שבדבר , הייתי מוכן להחליף בשניה את ה,גבורה" הזו בהגעה לבית אבות ממוזג עם כסא גלגלים ופיליפינית מסייעת.

בכניסה לירידה ל"ברכה" המובטחת נשבר הכוח, חלק מהנדונים התחילו לרדת במורד ירידה תלולה נוספת. קטני האמונה דוגמת אמיר ועבדכם, שאבדנו אמון בהנהגה, המשכנו ישר ישר ישר ישר בכביש המטולא והשבור חזרה עד לישוב (הסתבר גם כי בשל כשל חברתי, נוצרו כארבעה קבוצות רוכבים שכל אחת חזרה לישוב בנפרד ,דרך צמתים אחרים שבהם אף אחד לא חיכה לאחרוני הנדונים לכוון אותם לכוון הישועה, ככה שלרובנו, השלולית הקטנה המובטחת ("הברכה")  נהפכה לחזיון דמיוני בלבד. עליה שמענו אך רגלנו לא השתכשכה בה). גולת הסיום המרגשת היתה הקרטיבים האלוהיים והשתיה החלומית בקיוסק בכניסה לאלי עד…מסך

ארועים

המסלולים-מעבר לתלונות ולסבל הקיומי שחווינו, הנוף בחלקים של הרכיבה ממש מצמרר ביופיו. מיצד מיצר על הכביש שהוא מעין סכין של פרשת המים, שטח לפנינו ממערב את המתלול הענק והירוק לכוון הר סוסיתא, אזור עין גב והעין הבוהקת האדירה של הכנרת מצד אחד ואת הגב ההררי הענק, חום וחף מכל צומח של נחל מיצד, ועמק/נחל רוקד מזרחה. מדהימה גם התצפית מדרך המערכת צפונה על עמק הירמוך בואכה מבוא חמה, ירדן וסוריה. עמק ענק, שבתוכו הירמוך מתפתל ללא סוף ומימיו קורצים ללא הפסק לשמש. שפע פרדסים, ירוק, כפרים, עתיקות  ודרכים תלולות מטפסות במעלה הרי הבשן והחורן (שם אחד בטוח נכון) – הפתעות חמדה בכל פינה כמעט.

בנוסף-דרך הנוף שסללו לאורך המצוק ממבוא חמה דרומה היא פנינה בטבע. מומלצת לטיולי רגל ואפילו אפשרית לטיול עגלות פיליפיני  בזריחה בשקיעה או במשך היום. ארץ יפה יש לנו

הצימר ("צ" דגושה)-רק כדי להיות הוגן, אם אתה תרנגולת או חרדון ממוצע-מתאים, אחרת בעייתי. מקום די מוזר שההסבר היחידי לצורתו הוא שאדם, הבעלים, נסה כנראה לחקות את גן העדן ממנו גורש. ללא הצלחה. ולכן, מתחת לגג מתכת ענק שהיה פעם לול, בנה  כ-10 "חדרי לינה" מעץ קטנים, נקיים, וממוזגים שבכל אחד נמו בשלווה בין 5 ל-6 חברי רכסים (כמעט זה בזרועות זה..) . מקלחות ושרותים קטנים ונפרדים בחוץ.  (המקום מומלץ כדיור מוגן למיואשים וחסרי היכולת בינינו). למחיר לא אכנס  כרגע כי אני מעדיף לצאת ממנו…(חייבים לציין כי ארוחת הבוקר הכלולה היתה מצוינת ובתו של אדם ששמשה כמלצרית היתה חוויה מרעננת ונחמדה לכשעצמה. (היא הסבירה לנו שגם אם היא בלונדינית היא לא מטומטמת))…

באופן מוזר חלקנו, כולל אותי, די נהנינו מן המקום. לא ברור למה. כי למרות חוסר הנוף המוחלט בצימר  ורעש הילדים האורחים בלילה,  היה משהוא מרגיע וטוב באוירה ובחבורה שלנו ואת זה כנראה אי אפשר לקלקל בשום צורה

ארוחת יום שישי

לאחר מחקר בינלאומי קצר, בחרנו לרדת למסעדת מרינדו ליד עין גב. שוב- לא מומלץ בגלל המקום והמחיר , כן מומלץ בגלל החבורה שהיינו. כדי לקבל דסרט חינם, המצאנו לי יום הולדת והשמחה רבה ..

תקון קצר לויכוח שהיה במסעדה  – למרות שאשתי הרה, זה לא תאומים. בדוק..

קוץ

22 יוני 2012

הערות ומענות

  • מסלולים ניתן לראות בלינק ששלח יורם (אם כי כל מה שרואים שם זה בליל קוים אדומים שלא מובילים לשום מקום)
  • הקקפוניה של המון הנוחרים בחדר גרמה לי להמלט באישון הליל לישון בפינת הישיבה בין הלולים שם שררו השקט והשלווה (להוציא קרקור של 2 מיליון צפרדעים שגרים בברכה ליד). בחלומי שם-אשתי שתזכה למצוות חבקה אותי בעדינות והניחה רגל ארוככככככה ושעירה עלי…שעירה? התעוררתי בהלה רק כדי לגלות שכלב הזאב הגדול של בתו של אדם החליט לישון איתי וכל החלקים שליטפתי במשך הלילה היו שייכם לו.  חיי המין שלי שוב לא יחזרו לקדמותם.
  • קטן – מולי ויורם, 2 אלופי הטרנס אלפ שמסוגלים לטפס את החרמון בשמחה ולב קל-עמדו רועדים מפחד וחששו להכנס למים העמוקים ובעיקר קרים בברכה בצימר (שתבינו, בחוץ כ-40 מעלות, והמקום הכי עמוק בברכה הוא כ-65.7 ס"מ)
  • התנצלות-אמיר, אתה חייב התנצלות לגניקולוג הנחמד, דר שמואל נול, שיבלה את השבוע הבא בנסיון לאתר את רופא הנשים הדמיוני, דר נאמן,  שהמצאת לו בתצפית השלום. בקשר לזה – למי שיש לו נסיון בתור מיילדת, שמואל מחפש כאלו לעבודה בצרפת (ואני רציני לחלוטין..)
  • צימר- לפי מילון בן שושן – חדר לינה מרוהט ומקושט כיאות ובו לן בן אדם עם בן/בת זוג (ביחיד!!) צמוד מקלחת ושרותים זורמים, נוף מרהיב לטבע ולכנרת. החווה של אדם זה לא זה…
  • גגלריית תמונות ענקית של דרור, דני, ניר ואיציק