0700 תחנת הדלק במושב יד נתן.
מתיצבים – 9 שועלי שמשון – שועל ראשי – דרור זליג, שועל משנה – לוין, שועלונים – רוני ק, דוד (ידיד של רוני), שי ה, קוץ, יעלה, דני ג, ניר ס.
מסלול -37.5 ק"מ, 380 מטר עליות, חום – קצת. ארוך אבל מתוק.
המסלול המעגלי עבר בדרכי עפר רחבות ונוחות דרך הישובים ובעקר אתרי ההנצחה באזור. בגדול – מסע לנקודות המפתח של המלחמה בפולש המצרי ב- 48. יד נתן, מוצב עיבדיס, משלט 105, גבעת/פרק בוטני –תום ותומר , גת ביזנטית (קשה למציאה אך בהחלט מיוחדת, אולי הגת הכי שמורה והגדולה בארץ), גבעה 113 (גבעת ארנון (מגדל תצפית מדהים) , משלטי צומת (צומת גבעתי) צפוני ודרומי, מושב כוכב מיכאל (פיספסתי איזה משלט נדמה לי 101 בדרך..) , מצודת יואב (עיראק סווידן) ויד נתן. לאורך כל הדרך לוו אותנו החרגולים המשותקים ("חרגולי" הקדוח המיותמים של אזור חלץ כשבן גוריון חלם שהנה הנה אנחנו הופכים למעצמת נפט..)
טיול מפתיע. הייתי משוכנע שאני מצטרף לטיול באזור שיהיה משעמם ונטול טעם. אזור נגב צפוני, מה כבר יכול להיות שם? מרחבים שטוחים, חם, אין עליות, אין צל וחוץ ממושבים של דתיים ובדיחות של שי – ריק. טעיתי, בגדול.. – התעקשותו של דרור על הרעיון לעקוב אחרי נקודות המפתח והספורים של נקודות הישוב הבודדות וחטיבות הנגב של אז, 51, 53 וכדו" במאבקם לחיים או למוות -1948 מול פולש מצרי חזק ומאיים שכמעט חסל לנו את המדינה באיבה , היה שווה את משקלו בזהב.. גם ההפתעות שצצו בדרך כמו פרק תום ותומר . פרק בוטני שבנה יואב מנגבה לזכר בנו וחברים שנהרגו באסון המסוק ב-1977. בכיתי שם לא מעט (אולי בגלל גל של זיכרונות דומים שכל אחד מאיתנו נושא עימו בהחבא). מבחינתי – מקום מרגש וחייב בקור…
הפתעה אחרת – מראות השדות הענקיים של חיטה זקופה זהובה, חמניות ענק, כרובים, חומוס (פעם ראשונה שאנו אוכלים אותו ישיר מהשיח – טעים..), מטעי אפרסקים מזילי ריר (אכלתי רק ממה שנפל לרצפה. לחלק גם עזרתי קצת..) צצים מכל צד ונמתחים מאופק לאופק
בדרך jחזרה מצאתי את עצמי מזמזם לעצמי (בשקט) "אלי אלי שלא יגמר לעולם". יש לי תחושה שאני מתרכך לעת זקנה…
קוץ
