האחור בפרסום הכתבה נבע מהצורך לפשפש במקורות בהם מצאנו לבסוף כי – " ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה " ("פרשת חיי שרה" בתנ"ך) . הוחלט, אם אברהם יכול בגיל 80 "לצחק" כך בנשים צעירות, יכולה גם רכסים לרדת על (סליחה , "ל") קטורה במדבר ולחדש נעוריה כקדם. כי כנאמר בתנך על קטורה , היא נקראה כך כי " כשם שנאים מעשיה כקטֹורת; ושקשרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם " וגם אנו כמוה, הגענו לטיול נכונים לזווג עם הטבע….
כך אורגן טיול יומיים במדבריות אילת שצופה בקצפת של לינה ומזון במושב קטורה בואכה אילת. עוד הפתעה מתוקה ונעימה לטיול כולו.
אוותר על הנפח בק"מ והגבהים ואתרכז ברוח….ווכך ארע. ביום שישי עם שחר התיצבו 13 בני קטורה (ניסיתי למצוא קשר בין בני קטורה לבין מתיצבי רכסים ומצאתי רק חלקית) – זמרן (שי הלפרין שחושב שהוא יודע לזמר בדיחות וספורי הבל), יקשן (לוין שמתעקש לרדת מורדות ומסלולים בלתי אפשריים), מדן,(קוץ, עסוק במדנים רוב הזמן), מדין, (שוב קוץ מאותה סיבה) ישבק (קובה שעסוק בלשבוק כל הזמן) , שוח (דוקטור ארני ששח ורוכב לו במסלול החלום הפרטי שלו בלי לשים לב לסביבה / למדרונות / לסלעים/לגרביטציה ). היתר, נורמליים יותר – שייקה, קרפ, לייזר, ניר, יעלה, תומר, עידן, דורון א. אבנר + צופיתי (ספור בפני עצמו שיוקדש לשניים ברגע שיגיעו ליובל, עד אז – דממה..)
לעינינים – יום שישי , 26 לחודש 0830 , 13 הנדונים (אבנר והציפית שלו הגיעו רק בערב מסבות שקשורות לפרשת קטורה..) מצפים בכניסה לקבוץ "יהל" עד שהזמרן (שי הלפרין) יגמר לטרטר את שוח (ארני) בנסיעות הלוך חזור לקטורה להביא ציוד שהוא שכח. עם גודל מוח כמו שלו, מדהימה יכולתו ללבוש תחתונים ומכנסיים בו זמנית בבוקר
מסלול , קצת קשה לתאר במילים כי הכל נראה אותו דבר – חום, כמה כתמים ירוקים פה ושם, מיני שיחים צצים בכל מיני פינות בלתי צפויות ובעיקר פרחים, צבעים מפתיעים שמרימים ראש בביישנות במקום שלא היו אמורים להיות בו (ואיני מתאר הפתעות ענק כמו "יחנוק מדברי " טפיל צהוב יפפה שטוב נגד צהבת ונשים טפילות.. צרפתי תמונה לצורך זהוי) ועוד צמחיה מפוארת שהמגורים באזור המרכז יקרים לה מדי..
אז שוב בגדול, טפוס מתון מערבה במעלה נחל יעלון במסלול 4X4 , ים של דשדשת, קצת סלעים וקטעים לא ברורים. לאחר כ- 6 ק"מ, פניה חדה דרומה ורכיבה ארוכה לאורך רמת יעלון (סליחה על החזרה אבל לוין ורוני אמצו את שיטת "הביזנטי" של דרור זליג. כל נחל, גיא, גבעה שאין להם מושג מהוא מדביקים לו את השם יעלון כי גילו שזה עובד על עמך.. למזלנו האדון זליג שלשל עצמו למוות ולא יכול היה להגיע לטיול אחרת היינו נתקלים בביזנטי בכל פינה ). הפסקה ראשונה בראש תצפית מדהימה ביופיה על הערבה והרי מואב ממול . המשך של מס ק"מ קטן והפסקת בוקר בצל ציורי סלע עתיקים כשהנוף והאווירה ממותקים ע"י בית הקפה המקומי בראשות יעלה וים העוגות שצצו מכל כוון. בהמשך, בפגישה עם הכביש לצומת קטורה נפרדו דרכינו היות ואני לא רציתי להפסיד את האנרגיה הפוטנציאלית שצברנו בעליות הארוכות והעדפתי לדהור כמו מטורף בירידה המדהימה לצומת ולקטורה בזמן שהחברה המשיכו להידרדר במורד סינגל מזעזע לאותו מקום (סינגל שטרחו לתאר ולצבוע בצבעים זוהרים כדי שאוכל את לבי שלא הצטרפתי..)
קטורה, קבוץ דתי רפורמי ששבה את לבי. אולי אני מתאר זאת בצורה מעט רגשנית ודרמטית אך זאת עבורי ציונות של מדבר. מקום צנוע ולבבי עם צבור (רובו חצי אמריקאי) תמים ועם לב פתוח שהעלה דמעות בעיני היות והחזיר אותי 40 – 50 שנה לאחור . לתרבות, לצבור ולאווירה שבה הייתי רוצה שילדי יגדלו ויחונכו. פשטות וטוב לב שהמיסו אותי. ארוחת יום שיש בערב בחדר אוכל צפוף ורעש שבו המקומיים חלקו עמנו את ביתם וחלק מליבם ללא חשבון . בקצרה, מבחינתנו, מושלם..(לא כולם ראו את זה כך וקצת צר לי המבט העקום של חלק מהחברה שמודדים כל דבר לפי brand name , עושר וקצת ריקנות. ולמי שהתרנגולות בארוחת הערב היו יבשות מדי שייהנה מהתרנגולות בת"א. אני נשאר בקטורה..)
שבת. ארוחת בוקר ענקית תוצרת בית ברחבה המרכזית של מלונינו. באחור של 15 דקות (לפי המדד הפולני – לוין) יצאנו. כביש ארוך שטיפס כמו שצריך מערבה במעלה קטורה שזפון עד לשיא. אין ספק שלמרות ההתנשמויות של הרוכבים הקצב והקלות היו מדהימים. מכאן , כאמש, דרך עפר נוחה דרומה מקבילה לקו הרכס עד להפתעה הראשונה – תצפית שמשון. קראתי לנקודה על שם האידיוט התנכי שמילותיו האחרונות היו "תמות נפשי עם פלישתים" ובמקום למוטט את המבנה על ראש הפלישתים לבד טרח שזה יפול קודם כל על ראשו…כך גם שמשון המודרני בדמות ארני , שבלי פלישתים ובלי להמתין, דימה לעצמו שהוא שוב עז הרים מנפל והההימליה ודהר ברגל במורד מתלול משוגע כשלא ברור איך האופניים מלוות אותו בזויות ובסלעים הללו , ועם ישראל המטומטם – אנחנו – בעקבותיו. כמובן שבתחתית גילינו כי צריכים לטפס את הרכס ממול כדי להגיע חזרה לאותה נקודת גובה. (לוין קצת נבוך הסביר שהוא והחולה (דרור זליג) ראו את הבעיה כשתכננו את המסלול אבל דמות של עז שסומנה על השביל הנ"ל נראתה להם "סבירה". הוסבר לו ההבדל בין עז לאופניים ועכשיו הכל ברור לו..) . כרגיל, בתחתית נפלנו על מפל ענק שאינו מסומן בשום מפה היות ואף אידיוט לא מגיע לשם אבל המראה היה שווה כל מ"מ של ירידה
שאר המסלול, עליות וירידות קטנות בדרך לא דרך לאורך הרכס עד לדרך 4X4 מזרחה (שביל האדום) איתו דהרנו בחדווה בחזרה עד קטורה . שירה בלב שהתחלפה בקללה נמרצת כשירדנו ברגל בירידה ארוכה ומטורפת שצצה משום מקום באמצע השביל.
מבחינת הטיול – זה פחות או יותר הכל. תודה לכל מי שקרא בסבלנות עד לפה…
מספר הערות לתקון נשמות:
ללוין – הושמץ לשווא כשנטען שהוא אבוד לחלוטין. נכון שהיה לו מבט אבוד עת נועץ במפה כדי לגלות כל פעם לאן נעלם השביל שהובטח לו ע"י דרור אך משפטים כגון "עוד 2 ק"מ מגיעים לירוק ומשם ירידה לאדום ולקבוץ" קמו כל פעם לתחיה והוכיחו עצמם נכונים ומדויקים כשעון. לוין – תודה מכל המשתתפים על הנזיד הנהדר שבשלת לנו ותמשיך ללכת לאבוד….
ארני – צדק כשצחק על כל הנוסעים לחו"ל ולמרחקים כדי למצוא מקומות לבלוי ולרכיבה כשמתחת לאפינו מסתתר מדבר אינסופי וקסום כזה (אין ספק שגם נוכחותי וחד משמעית !! נוכחות בת זוגי מדלן וציפיתי של אבנר תרמו לאוירה ולקסם)
לקח לי זמן להבין שה"בולבוסים" שהחברה דברו עליהם כל הזמן אינם סוג של תפוח אדמה אלא סלעים ענקיים בצורת כדור, יפים אך עדיף לא לנסות לרכב עליהם
לגבי מזון – תודה לתומר השף שרוקן את כל הסופר במושב שלו כדי שנוכל "להכין סנדויצים" בבוקר בנוסף לערמות המזון שהקבוץ הכין לנו בחדרים . רק לא ברורות לי הכמויות, כשפתחתי את הצידנית שלי בבית, גיליתי בה 5 עוגות, אף אחת לא שלי, שלא לדבר על 15 ק"ג מלפפונים . מי קנה את כל משאית המלפפונים הזו ובשביל מה? למי שצריך, אני בשלב נסיון החמצה של כ-10 קג מתוכם – אשמח למצוא שפן נסיונות לטעימה..
שאלה – מי המנוול ששתה את 2 הבירות מהמקרר שאני ומדלן קנינו במיטב כספינו ולא הותיר לנו אפילו טיפה?
לבורא עולם – בקטע הירידה הרגלית המטורפת, שמעתי את האתאיסט המושבע, ניר, נשבע בשקט לבורא כי יוריד במשקל אם נגיע בשלום לתחתית. לבורא – אל תחכה להרבה..
עוד שאלה – למה החברה רק גומרים טיול אופניים מתקלחים ורצים לשעמום ולזוהמה העירונית כשאפשר היה להתרווח שעות מול המדבר המצטלל ויופי השמש המלטפת. לעתים אני חש כה חכם לעומת שאר הצבור שזה שווה כל רגע בטיול (לקובה יעלה ותומר – יש הצדקה, ילדים קטנים בבית. לשאר הגרושים והנשואים נשואי שממון, אנא אצה הדרך??)
עוד פרט שולי – דורון א. לא עצם עין בלילה בשל קירבתו הפיזית לחוות האצות ששוכנת סמוך לחדרים. התאווה לאצות תוציאנו מדעתו בסוף..
קוץ
כתיבת תגובה