שישי, יום יפפה ומאיר פנים, דשא ירוק מחייך מכל פינה, צפרים עליזות כנף פוצחות ברינה מעלינו כל היתר – סלעים סלעים סלעים , לא שאני מטיל בקורת על דני והחצר האחורית שלו אבל – קיפצצת על 52000 אבנים משוננות שפה,הבנת את הרעיון, בשביל מה לחפש עוד 22000 סלעים כאלו ? (קצת הסבר – הסינגלים מאורנית לכוון כפר קאסם, ראש העין , אלעד ובאכה דמשק, מרושתים בים של אבנים, סלעים ובולדרים מעצבנים שאין מהם מפלט….בסך הכל – כיף של טיול
עכשיו לתאורים. ראשית, להשכלה כללית- תאור המסלול כפי שהגדיר דני :
ירדנו מכביש הגישה לאורנית אל יער כפר קאסם. חציה של כביש 5 במעבר תת קרקעי, רכיבה לאורך תוואי נחל רבה ,כולל סינגל שבחים, טיפוס לחירבת כסיפה, ירידה לנחל סוסי, עליה לחירבת אום אל חמם, ירידה שוב לנחל סוסי, עליה לדרך הפטרולים עד לבית הקפה (אמיתי. לדני יש בונקר מסתורי באמצע השטח שבו הוא מחביא ערכה להכנת קפה . מחיה נפשות..) , ירידה בסינגל חביות, קפיצת האבוקדו (גם זה אמיתי, באמצע השביל מצאנו מספר אבוקדו צומחים מתוך הדרדרת באמצע שום מקום. דני הסביר לנו שהם נופלים משקי ההחמורים שסוחבים שלל אבוקדו שהמקומיים גונבים ממטעי האזור.), חזרה לכביש עוקף ראש העין ודרכו חזרה לבית האורן הבודד (אורנית – שם הישוב נתן לו על שם עץ האורן היחידי שנראה לאחרונה באזור בימי אוגוסטוס קיסר. חוץ ממנו, יש שם רק עצים עשויים מסלע וקצת עשבים..).
מספרים – רכבנו מרחק של 1) 8333 סלעים (היות ולא היה לי מד ק"מ, ספרתי את מס. הסלעים שדלגתי, היות ומעבר כל סלע פרושו 2)
כ-30 ס"מ מרחק, תכפילו 1) כפול 2) והרי התוצאה. גובה – לפי אותה שיטה – כל קפיצה גובהה כ- 0.042 מטר, תכפילו שוב – וואלה..).
עכשיו למשתתפים – בטיול השתתפו 78 – 68 רוכבים. מתוכם – 3 דמויות מיתולוגיות, דון קיחוטה – דני גורן האחראי לתחנות הרוח לאורך הדרך, לסלעים ולזבובים. משרתו, סנשו פנשו שבדמותו כיכב שי הלפרין שלא היה לא מושג לאן רוכבים ולמה אבל זה לא הפריע לו לדהור על חמור הספשלייזד שלו וללכת לאבוד כל הזמן, ועבדכם, הסופר, מיגואל קורוונטס (הכלאה של קוץ וסרוונטס) שבין חבור משפט אחד לשני בסכום הטיול היה עסוק בנסיונות נואשים להציל את חייו בנפילה מהסלע הבא.
שאר 75 המשתתפים היו ערמה זבובי דבק שלא עזבו אותנו אפילו לשניה כל הטיול. מתרגלים לזה בסוף ( 10 זבובונים נבלעו על ידינו במהלך הרכיבה כך שסיימנו רק 65, חרה של טעם. התברר לנו אז למה התכווןן דני כשאמר לנו שאין צורך ל קחת סנדויצים כי הוא מכין לנו אוכל במסלול). בהמשך הדרך גם הצטרפה אלינו גם דולצינאה הטובוסית בדמות מיקי, חבר של דני מיהוד שבלט בחצאית הלבנה של דולצינאה שהוא לובש לטיולים וחושב שזה בגדי רכיבה
רגע של רצינות – בתקופה הזו של השנה, טמטום להפסיד טיול אופניים ולא חשוב לאן או עם מי, הירוק ומזג האויר מלטפים אותך בכל פינה ואפילו הפה של שי הלפרין מעלה חיוך מפעם לפעם…
קצת פרפראות
ביום ראשון אני בטפול דחוף אצל רופא עיניים בנסיון למצוא את האישון השמאלי שלי שנעלם אחרי קפיצה בסלע מס. 7643 למוצא אישון בצבע חום כהה בשטח, מובטח פרס בגודל האישון. לגבי אשכי ומה עבר עליהם, איני רוצה להרחיב כי אין יותר מה להרחיב.
הלך…
הערה של דני שמצביעה על מצבו הנפשי הרעוע– "קוץ, זה כלום, תאר לך איזה סיוט פה כשאני רוכב בקיץ " -הלו, אף אחד לא מכריח אותך לרכב שם בקיץ (וגם לא בחורף)
דני בחור חצי אמין – הוא קיים חצי מההבטחות שהבטיח. הראה לנו חיוויאי (סוג של צפור) ענק שצפה בנו מראש עמוד גבוה בחירבת אום אל חמם והמריא בהדרת מלכים כשהתקרבנו. מחזה מרשים…אבל לא מצא את הצב האזורי שהוא מכיר. או שיש צב כזה או שהוא פרי דימיונו
הפורה, …….אבל בכל מקרה, הטיל את האשמה על שי בטענה שלא היה מספיק זמן לחפש כי שי מהר הביתה וכידוע למציאת צבים נחוץ זמן
קורוונטס – קוץ סרוונטס
כתיבת תגובה