מסע הפורשים /חוזרים בתשובה-יומיים מצפה רמון

תודה לאבישי מולי ושות" שהצטרפו שוב לטיול רכסים וספקו שם לסכום הטיול.

נמאס לי/לנו כבר להגיד תודה שוב ללוין דרור ואמיר על ארגון יומיים שבחציים היינו עסוקים בלקלל את אמם הורתם ובנשאר – לרצות לנשק את כפות רגליהם המגוידות.

ראשית – סכום הפרטים המשעממים של הטיול ואחר כך נעבור לקצפת..

שישי שבת במצפה רמון.

משתתפים – 16 רוכבים ורוכבות, מספר שהצטמצם ל -15 ביום שבת עת 100% מהרוכבות פרשו. פרטים בהמשך.

מסלולים – יום שישי – 16 דובי קוטב (קחו בחשבון – צלסיוס וחצי בחוץ) יוצאים מ"סוכה במדבר" (כ-5-6 ק"מ מבה"  ד 1 ) מערבה. סבוב הלוך חזור של כ- 30 ק"מ מערבה, צפונה  דרומה וחזרה. חצי ראשון – הקטע של אמם הורתם של המארגנים – מסלול מעצבן של הליכה, טיפוסים ארוכים ברגל  ורכיבה מטלטלת עצמות בשטחים זרועים בסלעיה ואבנים שונאי אופניים וכמעט בלתי עבירים (לפי המוביל – הוא ניסה לשמור על "קו גובה") של רכס הרי חמת. קטע זה גרם להברקה מקורית של פינדר שהסביר לי שרכסים זה לא "חבורה של רוכבי אופניים" אלא "חבורת רוכבים ליד אופניים" היות ובמילא אנו גוררים אותם ביד רוב הזמן..

חצי שני – הקטע של נשיקת המגוידות  –  מסלול מקסים באפיק נחל יתר.  שמש, שבילי רכיבה נורמליים, נוף מדבר וסתם יופי וכיף כולל ארוחת בוקר (שניה או שלישית במספרה)  בסמוך לזוג אלות אטלנטיות בנות מאות שנים באמצע הנחל  (דרור ניסה לחבר את המושג "אטלנטי " לנבטים אך נתקל באינטליגנציה של שי הלפרין ונסוג בו..) ובסוף – ירידה ארוכה וחלקה שאפשרה דהירה מטורפת כמעט כל הדרך חזרה לסוכה ולרכבים.

שבת – אחרי ארוחת בוקר אינסופית באכסניית הנוער בא לננו, נסיעה לתחנת הדלק בעובדת ומשם התחלת נסיעה לתוך נחל עובדת. להבדיל מאמש – מסלול רכיבה נוח, חלק מהיר ולפי הגדרת החברה מגליציה ואמי  "א מחייאה". הבעיה, לא נמשך יותר מדי זמן כי מיד לאחר ארוחת הבוקר (קפה מספר חמש של אבישי) באזור מאגרי המים המפתיעים מעל לנחל עובדת, החליט חוזה העתידות זליג, כי החשרות (עננים) שהוא רואה באופק לא מבשרות טוב וגרר את כולנו לבריחה מהירה לכביש של מחנה רמון ומשם חזרה לרכבים. חוזה עתידות – כי מיד כשהגענו לכביש תקף אותנו גשם מעצבן ורוח קרה שלא עזבו אותנו עד לרכבים.

בסכום – שום דבר לא יכול לנצח את הטיולים והחברותא הנ"ל. כל אבר בגופך אומר שירה בשלב זה או אחר של היומים האלו (אצלי בכל אופן הכל שר..). יש יופי וחמימות מסוימת כשאתה רואה את הפרצופים המוכרים ומקשיב לספורים ולבדיחות – עם זקן או בלי – שווה כל שניה .

קצפת ואמרי שפר

הטיול כולו היה על בסיס קפה , תה  ועוגות .לפחות שלוש הפסקות שלווו במאבק הסמוי בין יעלה והיד המערבבת המנוסה שלה , לבין ואבישי עם קומקום הפלאים שלו. לא ברורה כמות העוגות שנגררו בתרמילי הרוכבים. אני ספרתי כ- 10 עוגות שנבלעו ועוד 5 שחזרו בבושת פנים הביתה (כולל עוגת השוקולד הקלסית שלי שחזרה לאותו מטבח בו נולדה)

משתתפים – לוין דרור אמיר עידן אבישי מולי פינדר אחיובל יובל תומר יעלה ארני אבנר זמורה שי קוץ

האכסניה בה לננו. מבחינתי, הפתעה נעימה מבחינת פשטות ונוחות. רבצנו 4 איש בחדר אחד קטן וחמים (כמובן עם האופניים בצמוד למטה).  לא נשמעה אפילו נחירה אחת כל הלילה. מולי שישן בקומה העליונה צץ עם משפט מחוזי חדש שלו כשניסה לרדת מהמטה דרך הסולמון הקטן שלה "וואלה, לרדת פה מהמטה יותר מפחיד מרכיבה בסינגל" . גם אני ירדתי מהמטה  באמצע הלילה היות וחלום ארוטי שחלמתי (ללא פרטים כרגע) גרם לי לזחול לכוון אבישי שהיה מקסים ושקט עת קרא ספר באמצעות תאורת החלל שלמשקפיו. עצרתי בזמן.

גם אחר הצהריים השקט שבילינו בקפטריה של מלון בראשית מעבר לכביש היה שווה את משקלו בזהב.

הופתענו גם מארוחת הערב הענקית באכסניה שלוותה בכל טוב ובברכות יום הולדת לחברת הכנסת החדשה מהקבוצה יעלה (שנעלמה למחרת בבוקר בדרכה לשפרעם לבחירת מועמדותה במפלגה)

מזג האויר אפשר לכל רקדני הבלט והכוריאוגרפים בקבוצה להפליא בפריטי לבושם. לוין – עם זוג מכנסי בלט ורדים/סגולים מתוחים על גופו השרירי. זמורה שדמה לצפרדע גמדית עם מכנסי הסטרץ הירוקים שלו וגם אני לא החסרתי..

פעם ראשונה זכיתי להערכה כששזפתי את גופי החטוב לאור היום (היום היה קצת אפור אבל בכל זאת בלטתי), אמיר הראל, כשחזה בישבני הערום במגרש החניה של עובדת, נאנח " חבל שלא ראיתי את זה קודם כי אז הייתי משנה את הציוות שלי לחדר". בבקשה..

נתגלה !! הקשר בין הנבטים של דרור זליג והיהדות – נובע מהפועל עתיק היומין – לנבוט. אתה – נבטת, אני נבטי…הנה, בבקשה.