מיתר – בככר עם אמיר

טיול בחרוזים : מיתר –  בככר  עם אמיר – המהיר                                        2.01.2014

לפני שנכנסים לפיקנטריה,  קודם נפטר מהפרטים  :

תודה מקרב לב לרוני ק. – כרגיל, קטן, צנוע נחמד, ארגן לנו טיול אדיר וקפה באותו גודל – תודה..

טיול סטנדרטי של רכסים –  50 50 50 50 – 50% מתוכחים על המסלול, 50% שותים קפה בדרך, 50% מתקנים מעבירים ומנחמים נפשות פגועות ואת יתרת ה  50  – רוכבים..

מיתר, 0730, 9.5 מעלות צלסיוס,  9 קפואים – לוין את דרור את שי את ארני את אבנר את קוץ את פרנקו את אמיר את רוני קרפ.   בגדול – 49.7 ק"מ ו-824 מ עליות מצטבר (אבקש לא להתוכח – נתונים אלו נלקחו מהגי פי אס החדש שלי )

מיתר,  רחוב ראשי ארוךךךךך, גבעות מיתר-יתיר, יערות יתיר, בית היערנים, נחל אשתמוע, חורבת ענים/עניא,  הישוב שני, פניה ליד מאגר יתיר (קרוב), 12 ק"מ בדרך נוף מזרחית מהירה ליד גדר פלסטין , חזרה בככר במיתר, סרדינים במסחרית של  שי (לא אוכל, פשוט ישבנו 5 איש על אופניהם ברכב שיכול לסחוב מקסימום 2, הסברים בהמשך) , ארוחת צהריים/ערב  נחמדה במסעדת פטפוט בלהבים. דיון נוקב לב על נישואים ,גרושים , פנסיה  ותרוצים אפשריים לבת הזוג  למה חוזרים כל כך מאוחר (אני בתפקיד הראשי)  וגמרנו עוד טיול…

פיקנטריה:

לא אכפת לי שכבר אמרנו זאת – הטיול המקסים והיפה ביותר שעשינו ב- 2014 – 15. שלוב עוצר נשימה של יופי הנוף, מזג אויר, חבורה ואווירה.  ים צמרות ירוקות שמחות לב באמצע המדבר והכל ירוק ירוק ירוק חזק מנקר עיניים (חזרתי הביתה וצרחתי כשאשתי נסתה להראות לי מלפפון….).  

 ירח דבש של טיול.

כשם ששלמה ארצי שר – "היינו תשעה, נותרנו שבעה". התחלנו 9 איש במיתר ב- 07.30 בבוקר לאחר שהחלקנו עד לשם בנעימות ברכבו החדיש של פרנקו את אמיר, יבדלו השניים לחיים בינוניים. אמיר החוויר כשהבין את אורך וקושי המסלול שרוני תכנן  ולאחר כ-1  ק"מ של רכיבה הצליח בכשרון לא מבוטל לרסק כל חלק נע במעביר באחורי ובקסטה לרבות האוזן, ברגים, שפיצים וכיוצא בהללו מה שלא השאיר לו ברירה  אלא להשען במסכנות על כתפו החסונה של פרנקו ולהיגרר חזרה לרכב בחיוך רחב (לא שהם חיכו לנו חס ושלום כשחזרנו…)

מזג אויר קר. קור מחיה עצמות . הרגשת חיים שלמה ותענוג כשאתה דוהר בירידות או טוחן עליות אם אתה לבוש נכון. לפי עשרת הדיברות – לא מפסידים טיול בטמפרטורות כאלו.

פרטים מהמסלול – עברנו מספר חוות קטנות הקרויות  "חוות בודדים" . מתאים לי ולפינדר במיוחד שאחת צמודה לבית קברות בידואי קטן מתוק. לאחר שעברנו את אתר החלמוניות (לפי רוני – פספסנו בחודש וחצי את הפריחה..) הגענו לנחל עם ים של סכרים שדרור נסה להדביק לביזנטים אבל נסוג בבושת פנים כשהסתבר שהקרו הקיימת הקימה אותם.

מומלץ – בקור בבית היער השר (יער-רן) ביער יתיר. מענין.

כמו כן – חרבת עניא/ענים , אתר היסטורי שלנו שכולל עולם שלם של בתי בד ,שמן ויין ושרידי ישוב גדול ובית כנסת יפה. שווה.

קוץ

קוץ מפרסם טיול רווי יותר בעובדות דמיוניות מאשר מציאותיות או כאלו שאכן התרחשו – אלא רק בדמיונו.

הגיפיאס שלו שבק חיים באמצע הטיול ולפי הטלפונים הבהולים שהעירו אותי ממנוחת השבת – לא התעורר עד כה. אפילו הגיפיאס הבין עם מי יש לו עסק. מעניין ע"כ מהיכן הנתונים "שלא ניתן להתווכח עליהם".

גם הצגת ה"עובדות" בקשר אלי מוצגות ברוב כשרון הפוך מהמציאות.

– בנגוד לתלונות המרומזות בכתבתו, בבוקר קוץ הרגיש כסרדין עת ישב ברכבו של פרנקו באמצע ושימש תמיכה משמעותית לתיק של אבנר שרבץ מעליו. חוץ מזה כל נסיונותיו למשוך תשומת לב למצבו העלוב – ע"י הצגת רגליו מעל מוט ההילוכים  – זכו מהתעלמות מוחלטת ועד דחיקתו חזרה לתפקיד התומך בתיק הנ"ל. לעומת זאת ברכבו של שי התרווח בנוחיות ונחר עד לתל אביב. לא סרדין ולא מלפפון.

 ע"כ על הקורא להתייחס לכתוב במידת הזהירות הנדרשת