הסכום היום יהיה ארוך למדי היות ונותר לי זמן רב למחשבה עת ישבתי באמבט הסבון והאקונומיקה בבית בנסיון לקרצף את השאריות הריחניות של נחל שורק מגופי. לא הצליח…
אז נתחיל בהזמנה של דרור לטיול שמעלה בזכרוני זכרונות עגומים של טראומות מילדותי. אז כך – להלן – תאור ההזמנה לטיול מקולמוס הסופרים של דרור:
"יום שישי 0730 – זנוח.
מחסיה (=עליה). ברבהר (=קפה), עקיפת בר גיורא (=! ירידות), צור הדסה (=בירה למי שלא שתה קפה). סנסן-דרך הפטרולים (=ירידה). אם לא יצוצו סינגלים וכו – רוגלית – זנוח (=כביש)"
מה שקרה בפועל – להוציא את השעה, כל היתר – לא דובים ולא זנוח, בדיוק כפי שאבי כשניסה לשכנע אותי לעשות ברית מילה ב- 1948, ספר לי עד כמה זה תענוג ולא כואב וכמה זה נראה יפה לאחר מכן, והתוצאה הסופית היתה אחרת לחלוטין (אני נזכר בזה כל אימת שאני מפשיל מכנסי ומסתכל בניזוק הקטן למטה…)
קודם כל האמת –
0730 צומת אשתאול – רכבנו 40.5 ק"מ , טפוס של כ- 800 מ עליה מצטברת. מתוך 800 הרוכבים שהיו אמורים להגיע – הגענו 4. היתר נשרו אם בגלל אחור מעצבן (דרור זליג בגללי) או תעלומת הבייבסיטרים המתפרקים שנשרו מכל כוון (יעלה ותומר).
מסלול – אולי בפעם ה-100 – יער הקדושים, עליה ארוכה לרמת רזיאל וצובה, ירידה בנחל צובה, נחל שורק, שחיה בביוב פעם ראשונה, שוב שורק, שחיה בביוב פעם שניה, עליה ארוכה עוד יותר בשביל הירוק לעין טייסים ולצובה וחזרה בירידה המטורפת כל הדרך למטה עד ליער הקדושים ולרכב. אכזבה קולינרית קצרה כשגילינו שהקיוסק בכניסה למסילת ציון סגור . הביתה…
כרגיל – את המנגינה הזאת אי אפשר להרוג – רכיבה מטורפת ביופייה. הצרוף המושלם של מזג אויר שלא יאמן בעדינותו, נוף ירוק ענק, חברים שכיף לרכב איתם ללא שום סיבה, (היה גם כיף לפגוש מגוון רוכבים שפגשנו בדרך ) ושבילים רחבים מאירי פנים בשמחה. ולמרות שבעצם רכבנו לשום מקום – היה יופי של מקום…בתקופה הזו של השנה אסור להפסיד אפילו פדל אחד…
מספר פרפראות שתרמו לאוירה:
ראשית בשורה משמחת לכולנו – קיימת אפשרות סבירה לניצנים חדשים של קובה צעיר שיפרחו בשנה באה בארצנו
לגבי כותרת הסכום וקישרה למכבים. לרגל חנוכה התקרב ובא , בדקנו בנחל שורק היום ולאור העקבות שגלינו במדמנה, התברר לנו כי לא שמן מצאו מכבינו בבית המקדש אלא גליל ישן של נייר טואלט שהספיק להם עד עצם היום הזה . הוכחה טמונה אצלי בנעלי הרכיבה…
משתתפים בצערו של רוני קרפ שהישיבה על על גזע אורן כרות תעלה לו בזוג מכנסיים חדש (שרף..)
שי הלפרין ניסה שוב את קולו בחמשירים גסים עת לקח את שירו של אריק איינשטיין "מה איתי" וניסה להפוך את השורה "טוב לי או רע לי " ל – "טוב לי אוראלי". שי , תתרכז בשפיצים…
כתיבת תגובה