בקעת אורקניה ונחל אוג, טיול אחד שני סיכומים

אחרי שקוץ לגלג והתקלס בחברו מולי – איפכא מסתברא וכיו'ב – עד למצב שהאחרון הוקיר גלגליו מרכסים, לקח הראשון את התפקיד עליו ובטיול האחרון ביצע זאת בכזאת שלמות עד שנאלם קולמוסו, אם כי בשמחה הייתי מחליף זאת בפיו.

הבוקר החל במופע פולני בצבעים שונים: "למה כל כך מוקדם?" , "לאן הבאת אותי?". "קר פה, רצח" ועוד מענות וטענות שפשוט שכחתי ו/או אטמתי אוזני משמוע.

כשהגענו לקידר הישנה השתנו הזמירות לקריאת פולניות של הבעת שמחה והשתוממות" "איזה יופי פה", "כמה רוכבים, ממה-מיה", "תראה כמה רוכבים" ועוד פניני זיקנה כיד הדמיון הטובה עליו.

יצאנו לדרך: מקידר עלינו למונטר. האביב מפגין את אופיו והקרירות הנעימה מתחלפת בחמימות נעימה טבולה בירוק על הגבעות עם פה ושם כתמי צבע מפרחים שונים. במונטר עשינו הפסקת קפה בניהולו של אורי. הכל היה כל כך מושלם שלמעשה סירבנו לוותר על המיקום והמיצוב. כמויות של רוכבים הגיעו והתמקמו בסמוך לנו. לאחר כמחצית השעה ירדנו אל סינגל שהוליך לכוון צפון מזרח והסתבר שהוא מעין אוטוסטרדת אופניים כיוון שבכל עצירה (תקלות, והתרשמות מיפי הנוף) חלפו על פנינו קבוצות של רוכבים חמושים בקסדות ומיגונים ובשני הכוונים.

בשלב מסויים הגענו לצומת, סינגלים, כשאחד מושך לדרך הסוכר בכוון אחד ובכוון השני לבקעת הורקניה. אנו משכנו לכוון בקעת הורקניה שהינו גם הנתיב הפחות מבוקש. ירדנו ועלינו בסינגל שהתגלה כבתולי למדי, שכן- בקושי ניכרו עקבות אופניים שם, כמו גם העלמות מוחלטת של רוכבים אחרים לא בכוון הרכיבה שלנו ולא מולנו.  בירידה נשבר מעביר אחורי לעידן והוא ולוין התעכבו פרק זמן ארוך למדי בנסיון התיקון. שאר הרוכבים שהיו במורד למטה, התחרדנו עם כוסות תה בהמתנה למתעכבים. עם הגעתם של הנ"ל המיר דני את עיסוקו מהכנת תה לתיקון האופניים. אלו הפכו לסינגל ספיד והרוכב פנה עם הכביש שיוצא מנבי מוסא לכוון אלמוג. אנו – בעלי האופניים התקינים -עקפנו את בסיס האימונים בכניסה לבקעת הורקניה מדרום וממזרח וירדנו בנחל המתנקז לנחל אוג. זהו נחל מדהים המתברך במעברי סלעים פה ושם, דשדשים ומעברים טכנים קשים לעבירות לרכב וגם הרכיבה באופניים מחייבת ריכוז ותשומת לב. הדרישות האחרונות ניתגלו כגדולות על קוץ והוא בחר – כך אני מעריך – בשיטת היען – כלומר, עוצמים עיניים ויאללה. יא-אללה הבחור ואופניו הירבצו גלגול פלאות שעיטר את פניו ואת חזהו באותות גבורה שאותם הוא הציג בפנינו בגאווה מרובה בתנאי שלא נלשין למדלן.

חצינו את נחל אוג ומשם התגלגלנו לאלמוג.

הקפצה לנקודת ההתחלה עשינו עם מוחמד ואחמד שהובילו את אופנינו במכונית להובלת עיזים ואותנו בטרנזיט נוסעים .

התייצבו: לוין, אורי, עידן, איציק, דני גורן, לייזר, אמיר פרי, קוץ ואנוכי.

מסלול: הסתבר שיש עוד מקומות שלא רכבנו בהם ושגם רוכבים אחרים לא רכבו בו. בקטע הרכיבה בחלקו התחתון של המסלול לא ראינו שום עקבות אופניים. ובקטע הסינגל האחרון שלפניו גם הוא עדיין במצבו הבראשיתי – דהיינו, מעוטר גללי חמורים  ולא מכוסח.

דרור

 

גוג ומגוג – מסע נחל אוג (מקידר לאלמוג)                          4 לאפריל   2014

הכותרת – החרוז הכי יפה שיצא לי השבוע…. למי שמכיר את ספור גוג ומגוג (ספר יחזקאל ל"ח) אזי , באחרית הימים,  בקרב הסיום – החבורה של יום שישי, איתה הייתי רוצה להיות שם..

קראתי את סכום הטיול של הזולג (זליג דרור) המצ"ב למטה ומהרתי לשפץ את הסכום לפני שתוגש תביעה משפטית. זליג כתב סכום סביר ודי מדויק אך למרבה הצער , הבנתו בחלק מהנושאים לוקה בחסר. כך למשל שרבט  "ירדנו ועלינו בסינגל בתולי" (שורה 15 בסכומו). הוא מבין בסינגלים כמו שהוא מבין בבתולים – כלום. חושך מצריים.

זהוא – שאר הסכום מדוייק ואני מקווה, מצליח להעביר את תחושת הספוק האדיר שחשנו כל הטיול. זה היה מסוג ה"בילויים" שאתה נהנה בהם כמעט מכל רגע.  משהוא נקי שנספג בגופך עם כל גבשושית שאתה קופץ מעליה וכל מעלה מ -360 מעלות הנוף המדהים שתוקף אותך בכל סבוב. הטיול דמה לארוחת מלכים שכל המנות בה מושלמות – החבורה (כולל הרוכבים האחרונים שנתקלנו בהם) , המקום, הנוף, מזג האויר –  ומחזות הזויים דוגמת שיירת חמורים קטנים שנשאו בדואינים קטנים יותר על גבם כשהם שרים בקול ערב שיא מקומי, או,  ה"סלטה מורטלה" שבצעתי בנחל אוג.

 

פרטים שהזקן שכח לציין:

מספר קילומטרים שרכבנו לאורך ולגובה – כל כך לא חשוב שזה ממש מצחיק.

נחל אוג נקרא כך על שם צמח מקומי "אוג קוצני" (אני יודע שכולם חושבים שאני ממציא  ורצים עכשיו לויקיפדיה לברר  אבל מידע זה מבוסס על אדני האמת)

הנפילה שלי – גם בזה הוא לא מבין, בסך הכל ניסיתי " פליק פלק "  חדש שלא צלח כל כך כך ונגמר בריב קטן שהיה לי עם כידון האופניים ויחל אוג. איך אפשר להשוות את זה  לבצועים העלובים של מולי?    בנוסף – כפי שהסביר לי א. , החברה התאכזבו נוראות, לא מזה שנפלתי, אלא מזה שקמתי פתאום….שלם.

הסבר מענין  על  המנזרים הביזנטים שהיו באזור  ( כ- 20 ומשהו מתוכם נשארו רק כ-  3 –  מרסבא, סנט גורג ונדמה לי קרנטל ) ונחרבו ע"י פולשים זרים . בדרך כלל דרור מאשים את הנבטים או הרומאים בחורבן אך הפעם מצא קורבן חדש – הפרסים.

ולסיום – אחסוך ממכם את מילות השיר לילדים שהייתי עסוק בחבורו לפני הנפילה (אחת הסיבות לה..) – שיר על " ארנב מתוק שקוראים לו חיים , רוכב לירושליים על גבי אופניים וכו וכו

קוץ