אייזן בטון – יומיים בגולן – לוין בן 60

20130614_194431

ההדרדרות החלה כנראה באשמתו של יורם שפרסם את המאורע המבייש של חציית קו החצי.

מאותו רגע כנראה החלה חרושת מזימות שבה נרקמה הבגידה שקטנה ממנה גרמה לבן גוריון ללכת לשדה בוקר.

אפילו לו צדיק אחד נמצא בסדום לגלות את אוזני.

לאור הבושה והבגידה,  תוך מספר שבועות בודדים נארגן את טיול האביב הבא בו אגיע לגיל 61.

יורם, תתחיל במלאכה.

אה, כן, תודה רבה לכולם, הנוכחים והנפקדים, ריגשתם אותי מאוד.

הרבה מפגשים ורכיבות מהנות לכולנו.

מולי, כה יפה כתבת וברכת עד שלא יכולתי להתאפק והבעתי את רגשותי בפומבי. אנא העבר אישית את המסר בצורה זהה לכולם.

יעקב

קישור לאלבום תמונות שצילם ניר, כולל קטעי וידאו של המסיבה ועוד….

הברכה שחיבר וקרא מולי:

מזל טוב
ליעקב בן השישים

 

יעקב יעקב, השבוע מלאו לך ששים

לכבודך כולנו כוסית נרים, 

 ונקרא במלוא הגרון

יעקב — אתה  אייזן בטון 

אמנם, בגלך המופלג יש לך קצת ליקוציטים,

קצת טרומבוציטים,

 קצת לחץ דם, 

והבטן מסתירה את מה שאצל רבים בגילך כבר נדם.

אך לגבי דידינו, יעקב יקירנו, לא היו הדברים מעולם.

כשהרופא פוסק דיאטה 

וכשאשתך קובעת שהחיים זה לא רולטה – או אני או הג'בטה,

אנו ברכסים מסתכלים עליה בבוז, מעלים את הטון

ושוב קוראים במלוא הגרון – יעקב אתה אייזן בטון.

 

וכדי להוכיח קבל עם ועולם שכוחך במותניך,

לכול רכיבה אתה יוצא עם כל רכושך.

תרמילך מלא לא רק במשאבה ובפנימית  

אלא גם בבגד ים לרכיבה חורפית ומעיל רוח לרכיבה קיצית

ובכול נווה מדבר אליו נגיע באי שם,

אנו בטוחים שבעוד רגע תשלוף מתרמילך לא רק סנדלים אלא גם חול ים.

כן יעקב יקירנו, אין כמוך נקרא במלוא הגרון  – אתה אכן אייזן בטון.

 

אך לא רק בשבילי המדבר כיכבת

מאחורי הקלעים לטובת רכסים ושאר רוכבי ישראל פעלת

כשאנו התאמנו בשבילי הירקון ועל גבעת נפוליאון

אתה חקרת כל ביטאון וכל אתר ברשת

שוטטת בשבילי הקומונה ובמרחבי התפוז

כדי שבסוף השבוע בקלות מעמק לגבעה נוכל לזוז.

בקור רוח מופלא,

אתה מנווט את דרכנו ללא הפוגה,

ולמרות שלעיתים יש לנו חילוקי דעות

 ודרור מאתגר אותך בעוד רעיונות והצעות

אנו ממשיכים לזעוק במלוא הגרון

אתה תמיד ולמרות הכול — אייזן בטון.

 

לחגוג לך את יום הולדתך השישים

יעקב ידידנו, רווה נחת מחבריך מאשתך ומילדיך,

הם המחזירים לך אהבה

וזה מה שהופך את החיים לחגיגה גדולה

ואנו, המטפסים במעלה שנות השישים לפסגת השבעים,

למרות כיווצי השרירים

ולמרות קוצר הנשימה,

נברכך בזו הברכה — עד מאה ועשרים שנה!!!