טעם החיים-טיול חורף אחרון במדבר – ים המלח ונחל חימר

זו הפעם הראשונה שאין מילים בפי לתאר את הטיול היום. שום סופרלטיבים , שמות תואר, שמות עצם ושאר מיני התעלפויות לא יצליחו להעביר לקהל נמוכי הקומה שלא טרח להגיע (מסבותיו הוא), את היופי והספוק של היום במלואו.
רכבנו היום 62 ק"מ במזג אויר כמעט מושלם, רוח גב אדירה שתמכה בנו רוב הדרך, נופים מטורפים בהדרם וגודלם, הרים, מישורים, נחלי ענק חתורים לעומק, שקט נקי ואינסופי בכל, עליות קשות מצד אחד ואז דהירות מטורפות בשמחת חיים במורד דרכים לבנות רחבות לאורך קילומטרים וקילומטרים.

זהוא, חלק מהחוויה הצלחתי להעביר…

נתחיל ונסיים במעטפת הטיול –
0730 תחנת הדלק בנווה זוהר
מתייצבים – במספרים (בשל יום הולדת 57 של דרור שחל היום) 338 שנות אדם – גילאים – 67, 65, 61, 57, , 48, 39 . . משתתפים – גבר אחד – קוץ , וחמישה רוכבים בינוניים – אחיובל, אילן, דרור, רוני קרפ, יוחאי (נספח שלי לטיול)
מסלול – קיים כל פסיק שדרור הבטיח. עליה מתחנת הדלק בכביש לכוון ערד. לאחר כ- 7-8 ק"מ , כניסה דרומה ומערבה לשביל האדום לאורך מצוק נחל חימר, חצייה של נחלי חימר, אשלים, עזגד, וכו. עד לצומת נחל עזגד, נחל אשלים ובקעת צבאים – שם פתחנו בדהירה המטורפת מזרחה לאורך רכס עזגד עד למעלה שלו, התאבדות קצרה בדרך למטה, מישור עמיעז, נחל סדום, נחל פרצים, מכוניות, מסיבת יום הולדת במסעדת מוזה בערד והביתה…
אורך – 62.37 ק"מ, שנמרחו על פני כ- 7 שעות רכיבה
רוחב – רחב. ענק. מדבר
גובה – המכשול העקרי, מהנקודה הכי נמוכה על פני הכדור, -400 מטר עד לשיא הגובה באזור רכס הר קומות – כ- 850 – 1000 מטר מצטברים.
צבעים וצמחיה – כמעט ללא ירוק אבל בשלוב צבעי המדבר, גם מעט זה היה מרשים. (כמעט התעלפנו כשבודי קטנטן מצאנו מספר פרחים וכ- 7 כלניות אדומות שחייכו אלינו בביישנות (דרור יצרף תמונה שלהן) . מאיפה לעזאזל הם הגיעו לשם? הן היו היחידות שראינו לאורך כל המסלול..).
מצב רוח – כרגיל. עליון. שלא יגמר לעולם…

קוץ
נוספים:
שכחתי להזכיר ארוחת בוקר וקפה מפתיע שרוני קרפ שלף לא ברור מאיפה..תודה סבא קרפ..
בעליית "האחות של הבת זונה" הצטערתי שלא בדקתי את החביתה שלי לפני שהחלטתי להצטרף. הכוונה? – אמי, זצ"ל, הושיבה אותי בחיקה לפני כשנתיים "יענקלה, לפני שאתה שובר את הביצה לחביתה, תבדוק מי התרנגולת המטילה.., וכך, לפני שאתה יוצא לטיול תבדוק את המוביל והעליות".." לא בדקתי, אקווה שבחביתה/טיול הבא לא אשכח… (את עליית "הבת זונה" עקפנו קודם בסינגל שהחברה מצאו. שמות אלו באו מתאור המסלול שדרור קרא באינטרנט. העלייה היתה ממש רצחנית וכמעט לא הצלחנו לעלותה ברגל…)
שוב נתקלנו במכתב אהבה שאשתו של רוני קרפ צרפה לסנדויצים שארזה בשבילו (צלום מצורף). או שהיא מתה עליו או שהיא לא יכולה לחכות שיעזוב כבר את הבית..
מצורפות חלק מתמונות הנוף לרבות רכס שנראה כמו תערובת של עוגת שוקולד שנלעסה בידי ערמת דרדסים שנקטעת לפתע ע"י מצוק מרהיב, שאריות של מלכודת נמרים מאבן שדרור מצא, ועוד…
אשמח אם המשתתפים יוסיפו הערות או דברים ששכחתי להזכיר..