למה? – מסע הזוחלים במעלה הסרטבה

נתונים יבשים:

נוף, מרחבים אינסופיים ,  מזג אויר, טמפרטורות, שמש, חברה ותענוג – 100% – 150%

רוכבים – 10

מוביל – הפירט הלבן (לקח זמן לזהות את דרור מבעד לסבך זקנו הלבן הפראי..)

הולכי רגל  ? גוררי אופניים? – בין 6 ל-  10  (ההפרש בין השניים – איציק אחייובל, דרור, דורון ןדני גורן )

זמן רכיבה –  חמש עד שש שעות-  התחלה – מושב משואה  0800 , סיום –מושב משואה –   1300~

מרחק- 25 ק"מ

גובה – יו יו.  –  1.5 ק"מ

קצב – 3-5 ק"מש

מספר עליות – 17.5

מספר ירידות – 17.5

מספר עליות שרכבתי – 1.5

מספר עליות שגנחתי ברגל – 16

מספר ירידות שרכבתי –  3

מספר ירידות שקרטעתי ברגל – 14.5

מספר ירידות בהם הצטערתי שנולדתי  – 16.5

מספר ירידות שלוין בקש את נפשו למות (ואותה מחשבה בקשר ללידה) – כנ"ל

מספר דרדרות – אינסופי

שיא רכסים חדש – 90% מהמסלול ברגל בלי נגיעה בפדל..

שם הכתבה – למה?  למה באתי לשם עם אופניים?..

חוויה ותחושה – אדיר..

מסקנה ומוסר השכל – מסלול טיול מומלץ להולכי רגל חרוצים. לא לאופניים

לעינינים:

הטיול נולד עקב שרותו של אמיר הראל במלואים בבקעת הירדן והבטחתו שידאג לנו לליווי, לארוח ולמיני תרגימות. כרגיל – עינינו לא שזפה אפילו שביב של הבטחה אחת אבל קבלנו ים של תרוצים. אמיר – מחכים לך שתחזור. שלא כמו אשתך – אנחנו סלחנים הרבה פחות..

התיצבו –10 –  דרור, לוין, דני גורן, אחיובל, דורון, ניר סלקטר, ניצן, קוץ ובמפתיע – זוג פליטים מחבורת  אמיר הראל גם נחמדים וגם רוכבים. יבורכו. /מטריקס,

מסלול – התחלה – גובה – מינוס 300 מטר במושב משואה שבבקעת הירדן. עליה כמעט אינסופית מזרחה  במעלה רכס הרי השומרון המזרחי לפסגת הר חלל ומשם לתחתית הסרטבה. עליה ברגל לפסגה  (400 מטר גובה) ולשרידי המצודה מימי החשמונאים (ראה – http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%91%D7%94

) ומשם הדרדרות יו יו נוספת במעלה ובמורד ההרים  עד לשלוחת הכביש בראש הרכס הסמוך  ומשם ירידה מהירה ומטורפת  (סוף כל סוף רוכבים…) עד לכביש הבקעה ולנחיתה הרכה בסיום.

כרגיל – הנוף ומזג האויר משכרי חושים לחלוטין. מראה הרכסים האינסופיים ובמיוחד הפטמה הענקית החשופה של הסרטבה  (אני מתנצל – אבל אשתי בחודש ה-9 להריונה והגדלים דומים) מרחיב עיניים ולב. יש יופי ושלווה במקומות הללו שמשטיח את חושינו ומשכיח מה שקורה בחוץ .

לא נכנס לוכוחים לאורך המסלול  אם העליות-ירידות –דרדרות (יש לציין שבקטע מסוים מצאנו 15 מטר ללא דרדרות שאפשר היה לדהור אותם בשמחה עד להרס הבא) טובים לבריאות או אם צריך לחסל את ים רוכבי הטרטורונים המרעישים והורסים כל מסלול טוב. בגדול – אנחנו ואופניים – לא היינו רוצים לחיות אחרת או להיות במקום אחר היום…

ספור אגדה קצר לספר לנכדים שצץ במוחי עת אחייובל הוריד רגל מבוישת לקרקע באמצע אחת העליות הבלתי אנושיות..

"חיוך מבויש וסומק עמוק פשה על פני נסיך הרוכבים , אחיובל,  עת כשלה רגלו לקרקע והוא נאלץ לדחוף את אופניו ברגל במעלה עלית סרטבה מס. 12 כשערמת זוחלי רכסים מתנשמת ומדשדשת ברגל המעלה מאחוריו כשיירת חיפושיות זבל,  צופה במתרחש בתדהמה… (המשך בקשר לשאר תכונותיו הטרומיות של  הנסיך , יפורסם בכתבות הבאות)

קוץ

נקודות מענינות:

1. שוב הנוף – אינסופי מהתצפיות מראש הר חלל והסרטבה. שדות ענק, משטחי מים, הרים, הרים, הרים. הבדל מדהים בין הרכסים הפונים דרומה , חומים וקרחים לעומת מרבד הירק המדהים ברכס הצפוני מצדו השני של הואדי  שנראה כעדר כבשים ירוק גולש במדרון התלול.

2. מחזה מדהים מראש הסרטבה.  מענין לשמוע את הסברי דרור על המקום וההיסטוריה שלו –  המקום,  הסיבות לבניתו ואחזקתו, מי בנה ומי הרס, מערכת המים המיוחדת מימי החשמונאים (הסיפון) ועוד ועוד.

3. ביציקלאטאס  (שם חסוי) – הסביר לי למה הוא צריך להסיר את כפפותיו כשנעצר להטיל מימיו באמצע הירידה הסופית. מרוב לחץ מהדרדרת, ארנבו המצומק  מתכווץ ונסוג בפחד לתוך מחשכי כלאו הקטן והוא  חייב לגרור אותו החוצה בשן וצפורן (לא האמנתי לו, אבל אם זה מה שגורם לו הנאה…)

4. אני צריך להבין איך במסעדת מפגש הבקעה, נשארתי אחרון עם החשבון וכשבאתי לשלם הסתברר לי :א. ניצן שילם עבורי קודם. ב. לפי הקופאית היו חסרים כ-25 ₪ שהחברה לא שלמו ונאלצתי לשלם מכיסי + כל הטיפ שגם נעלם. אני צריך לגמור חשבון עם מישהוא…

מפת המסלול מאת דרור

תמונות שצילמו איציק, ניר ודני