רומיאו וגולייט – פינדר את זליג את לוין-ספור אהבה רומנטי-טיול כרם מהר"ל

בהזדמנות הראשונה הנקראת לידי, אני תופש את האדון שייקספיר ומשכנע אותו לשכתב את המחזה כך שיתאים לרומן המשולש של היום-פינדר את זליג את לוין.
לא צריך לשנות הרבה כי בעקרון המחזה  היום עבד די דומה – התחיל אהבה, נמשך בדמעות אבל בסיום –חבוקים מרגשים וסיום אהבה קלסי (מעורבתי האישית הסתיימה בשלב המגעים..)
הטיול גם עמד בסמל "חפושים". התחיל בתחילה בחיפוש חבל לשם תלית האידיוט שאשר ליורם פינדר את הובלת הטיול היום, נגמר בחיפוש של אותו אידיוט כדי להטביע נשיקה ענקית על מצחו (או בכל מקום אחר שיבחר…). שנוי מדאיג חל בבחור יורם – לפתע, דואג לרוכבים האחרים, מקשיב לתלונות ולבקשות ומאיט כדי לחכות לאחרונים (אני..). בקצב כזה הוא יתחיל גם להחליף תחתונים בקרוב..
טוב, הבה נתעשתה ונחזור לחיים. כך קרה הטיול:
התחיל בתחנת הדלק בכרם מהר"ל בו התייצבו ב-0700 חמישה  נדונים ובראשם מנהיגות מרשימה -יורם.
מזג האויר התחיל כמו יורם – קר, רוחני ולא מתחשב אשר אחת הפתיע את כולנו,  החליף תחפושת- שמש שפסקה להתחבא מאחורי העננים – חייכנית, ידידותית ומתחשבת מקצה אחד של העמק לשני שהתמזגה לחלום מתוק של טיול כמו שטיול שלנו בפקוד מוביל מתאים צריך להראות ולחוש.
וככה גם נצבע הנוף – הוד אלוהי, הרים ויערות שלויים רחבי ידיים, צבועים במכחולה העדין של השמש באור רך ומלטף,  ורחש גלגלינו מהלך קסמים עלינו ועל הנוף צרוב היופי מסביבנו. עיניים דוממות של מיליוני שנות היסטוריה צופות בנו בפליאה מתוך שכבות הסלע הצבעוניות סביבנו..  (טוב, כך אני הרגשתי, איני יכול להתחייב בשם הסובבים האחרים שלצערי היו עסוקים רוב הזמן בנבולי פה וקללות בעליות..)
במשך היום דהרנו כ-40-44 ק"מ. תחילתם במעלה שלוחת הכרמל במספר מסלולים לא מובנים שבסופם נפלנו לעמק מהר"ל. כאן דהרנו צפונה ואחר כך מזרחה, עליה ארוכה ומורטת עצבים למזבלה ולאחר מכן לכנפה במרכז דלית אל כרמל. שם- טעים חם ונעים לשבת כך כולם ביחד כשיש הסכמה מלאה שמזג האויר, המוביל והטיול התמזגו לכלל יופי מושלם שלא זקוק לשום תבלין נוסף (המשפטים האחרונים  ואלו בקטע הקודם, נכתבו ביזמת פינדר שבקש ממני לאור התפעמותי ממנו להכניס בסכום תיאורים מרטיטים כפי שאני יודע. אז הנה לך יורם-תרטוט…)
בהפסקה הספקנו גם לשמוע את הגרסה המודרנית לדרמת "הסינוס הקדוש" של מולי שהסביר לנו בפרטי פרטים את פרשת הניתוח וניקוי סינוסיו ומנהרות אפו החודש, שגרם לשיבה המדהימה של חוש הריח, הטעם ויכולת האהבה שלו. אז הוא כעת יכול לישון בלי לנחור אבל אנחנו אבדנו אחרי התאור את התאבון לחודש…(דסקסנו את מספר התאונות וניקוי אברים שונים מתוך גופו שמולי עבר בשנים האחרונות והגענו למסקנה שבפנים אצלו הכל חייב להיות ריק. אין כלום. נגמר..)
משם דהרנו בתוך הישוב מערבה במהירות אדירה כ-2-3 ק"מ עד לתחתית רק כדי לגלות שם שצריך לטפס חזרה אותה ירידה מקוללת במספר עליות רצחניות כדי להגיע לאותה נקודה. כנראה שהילד יורם ישן בשעורי פיסיקה בקטנותו ולא קלט שגרביטציה היא גמד קטן מרושע  שמושך אותך בעליות למטה למטה, יורם – לא דוחף למעלה…!!!
עליה לרכס הר שוקף, מלון יערות הכרמל, דרך ניר עציון. דהירה מטורפת בכביש דרך עין הוד עד לכביש 4 לחיפה ומשם דרומה לכוון החופש. לפני נחל מערות התפצל הכוח כשמולי, לוין ואנוכי , שפוכים לחלוטין,  המשכנו דרומה בקו אוירי ישר למכוניות ושלישית המוסקטרים הדפוקה-יורם את דני את זליג, שנחנו באותה תאוות גרביטציה מטורפת החלו לטפס בעליה, כדי לעלות עוד כמה מאות מטרים (-400 -350 לפחות) מיותרים לחלוטין וכך להבטיח שיגיעו לרכבים שפוכים לחלוטין. כל זה בזמן, שאנחנו, שהגענו לשם כשעה קודם – רכבנו בשופי לבית הבד של מקורה ולחוות היינות הסמוכה ועסקנו בקניות של יינות/זיתים/שמנים מקומיים ובהטרדת המוכרות מקומיות.
זהוא. מכאן הביתה.
 טיול שאני לא אשכח הרבה זמן וגורם לי לחוש בר מזל שאני שייך לחבורה הזאת על כל גווניה, צבעיה וחבריה
קוץ
משפטים ואירועי טיול נוספים:
 
·        כדי למנוע תקלות מוביל בעתיד , החלטתי לחבר את "ברכת המוביל"  שמתחילה במשהוא כמו:
"יהי רצון מלפניך, אלוהינו – אלוהי רכסים,  שתצעידנו לשלום ותצילנו מכף כל מוביל חורש פורענויות המובילנו למחילות אויבים ואורבים ושאר מיני ליסטים  ותשמע תחינתנו ותחנונינו להצילנו מכל עליה ומיני דרדרות המתרגשות לבוא מידי המובילים. יהי שמך ברוך, ברוך אתה יי שומע תפילה ויוצר ירידות.."
עבוד סופי של הברכה יבוצע לאחר טיול נוסף בהדרכת יורם.
·        משפט מפתח אחר של יורם כשנשאל על המסלול "התקווה מאחורינו, לפנינו היאוש.."
·
·        יורם בקש שאכניס כמה הגיגים חוצי עולם שלו לסכום. אחד מהם היה – לתאר את הטיול כטיול "חוצה גבולות…" יורם-תתרכז בפדלים..
·
את האנקדוטות הבאות קלטתי במהלך הטיול למרות שיהיה להם ים של מכחישים…
·        בחניית הבוקר התנהל דו השיח הבא בין דרור לדני שאני לא מבין אותו עד עכשיו..
דני (בקול רועד) – "אני יש לי  42…"
דרור – ,שלוף זוג מלפפונים ירוקים.." לא היה המשך ואני מקווה שדרור יוכל להסביר על מה דברו
·        ציון מיוחד לטיול , הייתי היחיד !! שלא הוריד רגל אפילו בבודדת במהלך כל הטיול. אני יודע כי היו עלי הרבה חולקים ומלעיזים מבין המשתתפים אבל כפי שאמר חברי, יוספוס פלביוס בחבורו המרשים "מעשי ימי רכסים, עמוד 243 פרק ג "  – "מי שכותב את ההיסטוריה יכול גם להמציאה.."
·        בדרך הביתה , ליד מעגן מיכאל, הפגין הנהג, דרור את בקיאותו בבעלי חיים מעופפים "תראו, תראו כמה חסידים ועגורות עפים שם…"
ולסיום – ברכותינו לדרור שבנו השתחרר סוף סוף אחרי שרות צבאי ארוך. כה לחי דרור – עכשיו מתחילות הצרות