מפגש חברתי רכוב בפארק הירקון

איזה כייף היה לקיים מפגש רכוב בפארק הירקון.
מייל אחד של יורם, הביא כלך הרבה תגובות במייל ומה שמפתיע גם בשטח. זה רק מוכיח את מה שכתבתי לא פעם, שהצד החזק של רכסים זה החברות שנבנתה במשך שנים בטיולים בכל הארץ. בהמון רכיבות בהרי ירושלים, בצפון בדרום ואפילו בחו"ל.
אמיר הראל השכים קום במיוחד רק כדי להתייצב על עמדת הקפה שנותרה מיותמת בהעדרותה של יעלה. עמיר הגיע עם בי ודור ההמשך וכנ"ל עזרא שהגיע עם ביתו, יום אחד בלבד לאחר מסיבת הפרידה מהעבודה, כן, כן, האיש יצא לפנסייה בגיל 67 וזה גם המספר שהודפס על חולצת הרכיבה החדשה שקיבל. קובה הצטרף לאחר מסע יחיד עם אופני טורינג לאורך הדנובה. כל החברה מהמזרח הגיעו ברכיבה, רוני, דרור, ניר, דני ובכך גמעו לא מעט קילומטרים. אני מסכים עם לוין שהמחירים בתל ברוך היו שערוריתיים אבל איזה עוד בית קפה היה יכול לקבל כמות כזאת של אורחים ב 10:00 בשישי ללא הזמנה?
כבר שבוע שני שאני מצלם את רוני עם הסנדוויצים של חבצלת אישתו שמעודדת ומדרבנת אותו באימרות כנף. הרכיבה הזו הסתיימה לפני שהיא התחילה ועיקר הרכיבה הייתה מהבית וחזרה. לא פתחנו פתחנו מסורת חדשה, זה רק עוד פן של רכסים. בשבוע הבא חוזרים למתכונת הרגילה של קיץ. התחלה מוקדמת וסיום עד 11:00 עם טבילה באיזה מקום מים עם ניתן. רק שימצא מוביל 🙂
רכבתי ונהנתי,
דוד

חברה,

היה מעולה.
נוכחות מדהימה של חברים. גם כאלה שכבר זמן רב לא ראיתי (דני גורן, אמיר הראל).
עמיר זמורה ועזרא הביאו תגבורת מהבית – סחטיין.
אמיר פתח ערכת קפה שחור מבושל במקום עם וופלים ללא סוכר – מתחשב.
אפילו לוין חזר מפציע.
דוד החליט לכנות את הארוע – מפגש חברים על אופניים. מתאים יותר מרכיבה גריאטרית.
רכבנו תוך שמירת שיווי משקל (מסימה לא קלה במהירויות האלה) עד בית הקפה בחוף תל-ברוך.
התפרענו בארוחת בוקר, טוסטים ומשקעות שונים.
לבסוף התפזרנו איש איש ליעדו.
דוד ואני חזרנו מהחוף, דרך איזור התעשיה של הרצליה.
בדרך עברתי דרך שופ הרים וקניתי 5 זוגות גרביים (טובים) ב-150 ש"ח. נראה כמו דיל טוב – ושלא יחסר.

סובבתי רגלים, ונהניתי.
יורם.

היו עוד תצורות למפגש הזה.
רכיבת ילדים (של עמיר).

רכיבת שוחרי גבעות ראש העין –
רכיבה חזרה לאורך הירקון.
טבילה בבריכת הצינור (מעל הנופרים).
לג'ינג'י היה קצת גבולי מבחינת הזמן.
סה"כ 55 ק"מ (ללא עליות )-:)

שבוע טוב
דרור

מוביל – יורם פינדר

משתתפים – לא ספרתי

צילם – דוד ניצן