יוקנעם

שישי-קיץ-חם – אופניים-כרמל 11.6.2010
נפתח בציון העובדה שכשם שהבטחתי לתפוצה התנהגתי למופת בטיול היום ולא ניבלתי את פי אפילו פעם אחת (טוב, קיללתי קצת אבל ללא ניבולים ובהתחשב בחום ובעליות – מוצדק)
נפתח בסכום – יופי של טיול,יופי של מזג אויר ורוכבים אדירים (אלו שפגשנו בדרך..) . שום דבר לא עוזר –את הטיולים האלו אי אפשר להרוג.
כחלק ממאמצי ההשתפרות שלי ערכתי גם רשום מדויק של הנתונים הטכניים –
25 רוכבים (מתוכם רק 5 הגיעו –דרור, קרפ, אבנר,יובל, קןץ),
29.9 ק"מ (מדוד!)
עליות – 749 מ" (673 מ" לפי יובל אבל הוא לא עלה איתנו לתל קירה כי היה בסוף והיה וחם..)
זמן – 00 07 עד 30 11 (כולל זמני לעיסה ועצירה לצורך צפייה בתושבי הביצות המקומיות (מה שקרוי אצלנו "עין … משהוא" ).
מדריך ראשי – דרור.
מדריך משנה – אין. מה שהקל על ההתברברויות.
ארועים בדרך – צפצוף נרגש מיורם פינדר בצומת פרדיס שעקף אותנו בדרכו לפגישה עם אחיו, חברי הקבוצה האוטיסטית הקרויה ??? בצומת מגידו.
חוקים חדשים – אסור לרכב בעליות בלי קסדה. למרות שאני חושב שזה טמטום בהתגלמותו לא תהיה כנראה ברירה ואצטרך לציית לתקנון
תאור המסלול – יוצאים בשש בבוקר מרחוב לוי אשכול בשיכון למד, פונים שמאללה לנמיר ותוך 100 ק"מ נוחתים בקניון ביוקנעם. מכאן – מרכיבים הציוד, מתמרחים בקרם ומתחילים לטפס בשביל הצפוני המעצבן בכוון המוחרקה. ארוך, תלול, מלא סלעים ולא נגמר. אם מוסיפים לזה את החום והלחות-גועל נפש מהנה. מה שעצבן אותי עוד יותר היתה העובדה שלא היה רוכב יותר חלש ממני ולא היה על מי לרדת. עוגמת נפש נוספת גרם לי רוכב אופניים חמוד שפגשנו בדרך (trek fuel x 2008 ) שלא היה מצויד בסנדויצים עודפים, אבל כתוצאה לא היו נזקים ברכוש ובנפש…
השנוי חל כשהגענו לפיצול ובמקום להמשיך לטפס לכוון המוחרקה לקחנו שמאלה בדרך נוף כרמל. אדיר,ירידה מהירה ןבטוחה בשביל חלק ויציב, אין דרדרות ורוח קרירה מעלימה ברגע את ים הזיעה שצברנו. כל הצרות האחרות נשכחו ברגע.
חוויות לא חסרו, אבנר שהגיע נטול גב (יש לו בעיה גבית) הדגים לנו תנוחת מתיחה משונה שהדרך היחידה לתאר אותה היא תנוחת "אנטי-עובר". הבחור נשכב על הבטן, תפס בשתי ידיו מאחורי גבו את נעליו, ומשך כלפי מעלה. מחזה פסיכודלי לחלוטין אבל כנראה בעל ערך קלורי גבוה (או משהוא דומה..) ומשפר את תפקודי הגב והמרה. לא מומלץ לרביה כי יכול להיגמר בנעילה בלתי חוזרת.
הפסקת הבוקר ללא יעלה הייתה די משעממת במיוחד שלא יכולתי לנבל את פי (ראה פתיחה..) אבל הדרך בהמשך המשיכה ביופיה ובקרירותה.
ירדנו בכביש עד לצומת אליקים, שוב – דהירה מטורפת עם רוח פנים אדירה וכמעט ללא מכוניות ל ומ-דלית אל כרמל . חצינו את הצומת ונכנסנו ליד מושב עין העמק לדרך שיורדת לנחל השופט. אחרי כק"מ, הפתעה – נפלנו על עין ריחניה (לא קשור לישוב הדרוזי בגליל העליון). 2 בריכות קטנות שורצות מיני בעלי חיים וגוקונים (מלשון גוק) מסוגים שונים.אני התפעלתי משבלול תת מימי שחרחר וקטן ששרץ שם בהמוניו. לצערי האמנתי לדרור שהסביר לי שקוראים לו שחרורית הנחלים ולפי מביני דבר – בריכה שהם שורצים בה סימן שזה מי שתיה שפירים. כשיעבור לי השלשול אני הולך לגמור אתו ואתם את החשבון.
הדרך משם יורדת לאורך הנחל שממש מרשים בכמות הצמחיה. ליד כפר השלום, חתכנו לכוון יוקנעם עילית. בדרך ,דרור הצליח למצוא עוד נחלון, בריכה וחניון אדיר בשם עין פרור (פירורים לא היו שם אבל החניון הגדול והעצים הענקיים סביבו ממש מדהימים ביופיים. מקום קלסי ליום ההולדת הבא…)
בגדול הטיול הזכיר לי תהליך נשואים שניים עם מישהיא צעירה. מתחיל חם, רטוב ולח, מתפתח לעליות ומאמץ מתמשך (כולל נשיפות) ונגמר ברכיבה שטוחה, קרירה שמתים שכבר שיגמר (או דום לב – מה שבא קודם).
בסוף, אחרי עליה לתל החאן וירידה קצרה בסינגל חמוד, מצאנו את עצמנו במקום שפה אחד הסכמנו כולנו כי זה רגע הסטורי כי – "פה עוד לא היינו". יוקנעם עילית. זהוא – ירידה מהירה וקרירה כשהזעה הולכת לעזאזל עד לקניון ו – עוד יום שישי נשרף.
חברה – על תוותרו על הטיולים האלו לפני שאתם מגיעים לגריאטרית. חבל….

קוץ

מוביל – דרור
משתתפים – 5
קילומטרים – כ30
צילמו – קוץ ודרור