יום שישי 28.5. נקבע כיום פגישת יוצאי פלס"ר 218 שהיה לי הכבוד להיות מ"מ בו במילואים. את הפגישה קבענו לשעה 11:00 במסעדת פיצ'ונקה בנס-הרים. הודעתי לקמב'ץ שאני מתכוון לרכוב בבוקר באזור ולהגיע למפגש בשעה היעודה.
הקמב'ץ לא שקט על שמריו, ובמשך השבוע רקחנו יחד מסלול שבסיומו הונחתה על הקבוצה שעת מפגש מזעזעת (07:00) בבר-בהר.
למירב הפליאה הגיחו ממיטותיהם והתייצבו בזמן לרכיבה 10 רוכבים. את פנינו קיבל מזג-אוויר קרררר. (טוסקנה?) קפואים, משהו ולא רוטנים נסענו לכוון צומת בר-גיורא, את הצומת חצינו לדרך עפר מדרום וממזרח לו לכוון מבוא ביתר. תכננו לעלות חזרה לכביש ולכוון מטע אבל העליה שהמתינה לנו נראתה דמיונית והניסה כל שרידי גבורה אפילו אצל נועזי העליות שבינינו. מובסים, בחרנו בירידה ובמעקף סטנדרטיים יותר. לאחר שחצינו את הכביש כיוונו גלגלינו אל שביל 4X4 הנמתח לאורך הרכס פחות או יותר ומסתיים בגבול הישוב (מטע). לי הייתה זו פעם ראשונה לרכוב כאן. השביל הוביל אותנו ליציאה הראשית מן הישוב , שם חצינו את הכביש לדרך עפר המקבילה לו ובמגמת עליה לכוון צור הדסה.
מזג האויר הקריר ליווה אותנו לאורך המסלול כמו גם כרמים רעננים מימיננו. פינת חמד מתחת לעץ אלון נזקקה למעט מאד שיכנוע בכדי לשדל אותנו לסעוד את ארוחת הבוקר בחיקה. הפינה והנוף… אה טוסקנה. רק הקפה ונושאת כליו היו חסרים להשלמת התמונה הפסטורלית.
מנקודה זאת המשכנו לצומת צור הדסה שם התחלנו בנסיעת מחקר שמקורה בחלומות הזויים של הקמב'ץ (לוין, למי שלא הבין) החלה התלבטות של חובבי השבילים הפתוחים לעומת – דוד המסונדל היה החלוץ לפלוש ברכיבה אל שדה קוצים ושיחים שחיכה לנו. רכבנו שם בשביל לא שביל עד שעלינו על שביל שנראה שהינו בשימוש של הולכי רגל.
השביל הוליך אותנו במעלה ההר כאשר מימין ומשמאל שרידי פעילות אדם – בורות מיים, מערות קבורה, אבן ריחיים ענקית (ים) וכו, עד לצומת שבילים שבכנפה הימנית בחרנו – כיוון שהזמן התחיל לדחוק. סיימנו בירידה בשביל שהייתה גורמת לכמה חובבי ירידות (נומדים – בלעז) ללקק את השביל.
סיימנו בסביבות 10:30/40 עם הבטחה להשלים את החסר.
דרור
משתתפים – 10
קילומטרים – מעט
צילמו – יובל ולוין
כתיבת תגובה