טיול וסינגל אדירים. תודה לאמי שילדה אותי ולימדה אותי אופניים מהם כשהייתי בן 4 (גם קצת תודה למובילים היום..)
מקום ושעה – פרק קנדה. עם הנץ הבוקר- 0730
משך זמן סבל – כשעתים וחצי עד שלוש
אורך – 12 – 25 ק"מ (ההבדל שבין הספידומטר לבצקת ברגליים)
משתתפים – + 10 מותיקי הגדוד-ארני X 2, דרור, פיטר,לוין , שייקה, לייזר, אחייובל, אמיר, moi, ועוד מתי מעט שאת שמותיהם שכחתי ואיתם הסליחה. שאר הבוגדים מרכסים שלא הגיעו- תבושו, בקרוב אני מוחק אותכם מצוואתי.
מסלול – עליה במעלה הכביש הישן דרומה ובאמצעיתו,, כניסה לסינגל שחור אינסופי ממנו לא יצאנו כמעט עד הסוף. נדנדה ארוכה של ירידות ועליות אינסופיות, חלקם טכניות למדי שנגמרו ללא אסון או סלטות מורטלה של מישהוא (להוציא שייקה, ששבר את השיא העולמי של גינס פעמיים!! בהתהפכויות במהירות מתחת למינימום העולמי, משהוא בסביבות 0.005 קמ"ש). רכבנו בסינגל/ים שהתפתלו לכל צד ולכל רוחות השמיים למעלה משעתיים, ואלמלא עץ ערמומי אחד שהתנכל לי באמצע סבוב 24,, הייתי יכול לרשום בגאווה V של נצחון על קסדתי בסיום לציון יום ללא הורדת רגל אחת..
מובילים – כולם. בעיקר האחים, ארני אורי את אלי אורי שחוץ מלנשק את כפות רגליהם המיוזעות בשל המסלול היום (ואת אופני הפלא החדשות של ארני) איו לי הרבה מה להוסיף…
היסטוריה – בפעם הראשונה מאז שאנחנו מטיילים באזור, הגענו למצד בכחידס על הגבעה הדרומית של הפרק. לא אכנס לפרטים אבל זה היה המצביא היוני/סלווקי שאותו הביס יהודה המכבי בדיוק שם בקרב אמאוס המפורסם. דרור כתוספת נתן לנו הרצאה קצרה ומאלפת על תקופת החשמונאים.
טוב, נחזור למאה ה-21 ולטיול (אנסה לעשותו קצר כי נותרתי נטול אנרגיה אחרי המאמץ שהשקעתי בפרשת השבוע שבהמשך) .
סכום הטיול היום נכתב לפני כ-2500 שנה ע"י יעקב אבינו בפרשת "ויצא" . שם בחלומו (חלום יעקב) , ראה סולם ענק של סינגלים ובו כרובים (סוג של מלאכים) עולים ויורדים בו משמיים ארצה וחוזר חלילה.
הסולם – מקבץ היופי של אינסוף העליות והירידות של היום. הכרובים-בראש הסולם-ארני את אלי אורי, בתחתית-בעיקר אני.
"ויקח יעקב (זה אני) את רגליו וילך חרנה ". פרוש רש"י- "לא שארז את רגליו בסלסלה ונשאם עמו, אלא נשא לבו את רגליו כי מאושר היה לקראת העתיד וקלה לו הדרך". כנ"ל היום- במסלול המטורף שעשינו-לבנו עשה את כל העבודה ורגלינו " מנשרים קלו מאריות גברו" , (נשרים ואריות לא שזפה עינינו היום אבל רוחם היתה עמנו…)
זה לא הכל-כידוע, "ויעבוד יעקב את לבן שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים". הכיצד? רק היום הבנתי את זה, כשהיום מזהיר בצחותו, הסינגל שר לך כל הדרך עם תלתלי הדשא הירוקים בצידיו, וקבוצות הרקפות הפורחות בכל פינה, מרכינות ראש בביישנות כשאתה מנופף להן לשלום – הטיול חולף במהירות של כוכב שביט, וזופ….כחלום שנגמר (אבל יחזור..)…
ולכן, כחלום רטוב שנגמר לפתע—הגענו…ומצאנו עצמנו שוב מול פני המציאות שרק השוקו החם בלטרון עזר למתק אותו קצת . גם 5 ₪ שהוצאתי עבור הורדים שקניתי לארני כאות הוקרה ןחיבה גברית טהורה, לא עזרו לשמר את האווירה הקודמת מילא, אנו נתגבר……
ולסכום – אני יכול רק לרחם על מי שמפספס יום וטיול כזה (או רוכב עם פינדר…)
קוץ
אחרים –
"גליץ" אחד במסלול הייתה הפסקת הבוקר והקפה ללא קפה. כל הרכיבים היו עמנו !!, לרבות צמא ותאבון שלי , כשארני בחיוך מבוייש הודה ששכח את הגזיה בבית/אוטו, ונאלצנו לשתות כתחליף איזוסטר חלבי עם סנדויצים/ביסקוויטים עבשים שאנו גוררים עמנו כאמצעי חרום. מילא…
היום היה כל כך יפה וקריר שפ. הודה באזני כי היות ולא הזיע בוקר, הוא לא מתכונן להתקלח , שוב… (תרגיל שאני מבין שהוא חוזר עליו לעיתים קרובות ומסביר את פרצופה החמוץ של בת זוגתו כשאנו נפגשים אחרי טיול..)
כתיבת תגובה