חבוקו של האלוהים-אמצנו-יה (אמציה) – סכום טיול במושב אמציה

בזה הריני לאשר חגיגית כי ידידנו קטן הקומה, רוני קרפ, הצטרף בזה רשמית לרשימת הנבחרים של רכסים לאחר הטיול שארגן היום (רוני – אל תתייאש, גם נפוליאון היה קטן ותראה לאן הגיע)

הסיבה שסכום זה מופיע באחור היתה הזמן הארוך שביליתי בעיון בספריה בכל כתביהם של פלטו, סוקרטס, פרויד ושאר מיני תרגימה פילוסופית בנסיון לדלות חומר אינטלקטואלי שיסייע לי בהעשרת סכומי טיול היום היות ואבנר ואני הסכמנו פה אחד (שלי) שהתברכתי ב"רדידות מחשבתית" (לפי מלון גוגל – סוג של קשקשת לשונית שעדין לא נמצא לה מזור..). מחמאה נוספת שקבלתי ממנו הייתה שכשהסברתי איך כיסיתי בבוקר את זוגתי בשמיכה מחמת הצינה, הובהר לי שאני "שמיכת קנה רצוץ..".
טוב, לארוע עצמו, אלוהים המוזכר בכותרת הכתבה אמצני אל לבו פעמים – פעם השכם בבוקר כשאשתי טרוטת העיניים נישקתני בברכת דרך צלחה ("סוף כל סוף הוא הולך..") ופעם שנייה כשטרח בהכנת שטח ומסלול מושלם בשתוף פעולה מלא עם רוני קרפ.
לא משנה כמה פעמים נחזור על זה אבל היופי האינסופי של הטבע כולו בתקופה זו של השנה והצורה שבה הוא מתחבר לטיולים שלנו, עדיין מפעים את לבנו וכנראה ימשיך כך גם בעתיד. הצרוף המלהיב של ים הכרמים שבהם הגפנים הביישניות מתחילות להרים ראש חייכני, משטחי הכלניות האינסופיים שצבעו בדם משטחים ענקיים, השקדיות רחבות טיטורה (נא להרגע,כבר הסברתי בעבר לצבור הקוראים את משמעות המילה ואת העובדה שאין לה שום קשר למין), הגבעות הירוקות מסביב שחשפו את חמוקיהן העגלגלים בעצלתיים לשמש הקרירה ועל כל זאת – מספר נקודות חומות שהתברר כי הינן עדרי פרות שופעות עטין הנהנות מטחינת מרבד הירק האינסופי.

13 חברים +חברה אחת התיצבו ב0730 בבוקר במושב אמציה. היה מרענן לראות מספר דמויות שלא פגשנו כבר עידנים, דוגמת קובה שהופיע במלוא הדרו כשהוא גורר עמו עוד אחד מחתניו האינסופיים (כמה בנות יש לו לזקן הזה? ) הבחור שמו יאיר (למרות שדמה יותר ללימון עם החולצה שחגר לעצמו,), רכב כגדול כל הדרך וכנראה נמשיך לראותו גם בעתיד (אלא אם כן קובה ישלוף דמות חתן אחר מארסנל החתנים הבלתי נדלה שלו..) . בטיול כיכב גם לייזר, שלמרות הוותק הקצר יחסית שיש לו אצלנו, מסתבר שיש לו יכולת רכיבה ופה מלא מרגליות גסות (די דומה לשלי)
התחלנו. ביציאה רוני נתן הסבר קצר על המסלול, הטבע וההיסטוריה של הסביבה שהיתה די מרתקת לערלים שבינינו. במקביל, ניצן הסביר לחדשים את ההיסטוריה של רכסים, לא הבנתי מה קדם למה אבל הרגשתי די זקן בסוף ההסבר .
המסלול כלל דהירה קצרה וקרה במורד הכביש מאמציה עד לצומת שקף, מזרחה ל-2 הישובים החדשים שבונים למפוני עזה, הגענו למפגש בין נחל אדוריים ודורה עמו המשכנו עד לדרך הפטרולים הישנה, קצת דהירה קצרה בכביש החדש משקף לצומת שוקת. כאן רוני נזכר שאנחנו אמורים להיות בטיול אופני שטח ולקח אותנו אליו , (לשטח הכוונה) עד לחירבת נקיק, חזרה לאחוריים של נחל אדוריים ומתחת לגבעת גד חזרנו לצומת שקף. בגדול עלינו וירדנו מספר אינסופי של גבעות ונחלים שיופים היה ממש מרטיט.
הכיף היה גם במסלול שהיה שטוח ברובו וכמעט ללא דרדרות ואם כי טפסנו הרבה, הירידות המהירות והארוכות לאחר מכן בשבילים הרחבים והחלקים היתה שווה הכל, זה ביחד עם הסינגל הקצר שרוני גילה, הזכיר לנו למה אנחנו כאן ומה במסעות הסיזיפיים הללו מושך אותנו כל כך לטייל שוב ושוב..
בדרך – רוני נסה כוחו בספור משל המסביר את ההבדל בין כלנית, פרג, ונורית וקשור בגובה התחתונים שהן לובשות, אני מניח שהיום, לאלו מביננו שהצליחו להפנים את ההסבר, מזהים בקלות את הפרח מיד עם הפשלת החצאית…
אבנר שגע אותנו עם חידון שבט השקרנים לעומת שבט דוברי האמת שלא נפתרה עד היום. כמו כן – בקטע מסוים לוין הלך לנו לאבוד ולא הצלחנו למוצאו. רוני הסביר לי שהדבר נובע מהעובדה שהוא החליף תרמיל גב ולכן לא ניתן לזהותו מאחור עם האדום המבריק שהוא סוחב עליו היום.
זהוא, הגענו לארוחת הבוקר, רוני ארגן רחבה מלכותית ירוקה שטרח לנקדה במספר כלניות מרהיבות ויפות תואר (בדקתי – נטולות תחתונים) ליד חירבת נקיק, ליד הרחבה הסתתרה מערת מסתור שברגע שמלאנו את הבטן, לא התחשק לאיש לחשוף את מכמניה (מכמניה כן קשור למין…) בתרוצים שונים המוצלח מביניהם – חשוך שם, מסוכן, אין פנס…
לקראת הסיום, צפינו בערגה מרחוק על גבעת גד הגבוה שמקשטת את כל הנוף שאליה לא זכינו לבוא (עליה עליה) למרות התאור המסעיר של רוני על הנוף הנשקף משם. מסתבר שהוא וניצן הצליחו להתגנב לשם בעבר ומאז הם שומרים בקנאות את מסתרי המקום לעצמם ומטרפדים כל נסויי שלנו להגיע לארץ המובטחת הזו.הנקמה תבוא.
היה כיף לראות דמות נשית בקבוצה במיוחד כשיעלה הולכת ונעלמת בערפילי הקפה שלוין מכין (כמו 2 קנקני הנקטר האלוהי שהוא הכין לנו במקום), זיו שהיגיעה עם בעלה ורכבה כמו גבר, כמוני, (אני מתאר לי שזה סוג של עלבון..). ההבדל האסטרונומי בין מספר הזכרים והנקבות בסביבה הקרובה שלי מעורר בי חשד שהספור של אדם וחווה בגן עדן קצת מפוברק, חווה הייתה אחת אבל מסביבה כרכרו מספר גדול של אדם/ים עם שכוך כפול. כששאלנו את הזוג איך הם מרגישים ברכיבה, זיו ענתה "בסדר גמור" (בעלה פרש – היא בסדר, אני גמור…)
לסיום – אבקש לציין בספר דברי ימי רכסים, שלמרות ההאשמות המרושעות שאני עצלן ולא סוחב או תורם דבר, , סחבתי על גבי מארוחת הבוקר ועד לחזרה לאמציה את כל הכוסיות המלוכלכות של הקפה וזה בחוסר תרמיל או שתוף פעולה מהחברה…

בתקווה להמשך ימים וחברים כאלו..

קוץ