"בכל מזג אוויר"
מבחינתי טיול רגלי בגשם זאת חוויה שלא קורית הרבה והחלטתי להצטרף לאורי בהרי ירושלים.
הלכנו למסלול שכבר עשינו כמה פעמים ביחד, אורי עשה אותו בזמנו בהכנה להימלאיה ואני לשביל ישראל.
נפגשנו בכניסה לזנוח אלי ארני, אורי, עזרא, קובה שייקה ואני והתחלנו לעלות בשביל לכיוון בר בהר.
הכל ירוק, שלוליות, בוץ, שמיים מעוננים, טיפות של גשם , מקלות הליכה וסיפורים על גבי תוכניות לנפאל מכוניות שנקנות בזול ליוצאי חבר ועוד.
באמצע העליה פתאום רואים כלבים רצים לידינו ואז כשמסתובבים אחרוה, רואים את פיטר כששתי רצועות כלבים
כרוכות על גופו כמו שרשראות כדורים עולה אחרינו עם שני כלביו.
מאותו רגע סומסום, סלוקי הלבן , כלב האצולה הבדואי ולוסי כלב הצייד החום ליוו אותנו – לוסי היה רץ, מסייר קדימה ואחורה וסומסום היה בעיקר עולה לתצפיות בצדדים.
באמצע הדרך, אורי אומר שמכיוון והגזיה כבר דבוקה לתרמיל במילא ואינו מוציא אותה אז כדאי לעשות תה, עצרנו לתה צמחים. ואז כשלא הולכים מתחילים להרגיש את הקור.
סיימנו וכשהתחלנו לעלות, הגשם התגבר והגענו לבר בהר די רטובים.
אנחנו לא היינו לבד, הרבה רוכבים גם הגיעו לשם באופני כביש והרים. קצת ריחמנו עליהם כי הרבה יותר קר
לרכב בירידות מאשר ללכת ברגל.
אחרי ארוחת בוקר, חזרנו בשביל צפוני יותר שעובר דרך עמק הכרמים ואחר כך עובר בנחל דולב.
בסוף הדרך פגשנו ברועה בדואי שביקש מפיטר מתנה את כלב הסלוקי שלו – לאן הגענו…
לסיכום הלכנו קצת יותר מארבע שעות, המרחק הוא כ15 קמ, ונהנו מאוד
שמועצת המנהלים של רכסים יחליטו מה יהיה "טיול רכסים" בשישי זה הטיול הרגלי באיזור ירושלים או הטיול הרכוב באיזור הכרמל.
רוני ואני יצאנו ביקנעם, טיפסנו לנוף כרמל תוך כוונה להגיע לאוספיה ומשם דרך קטעי הכרמל השרוף לנחל אורן. בסופו של דבר בגלל אילוצי זמן, החלטנו לחצות את אוספיה ולחבור לשביל הכחול שמוביל למוחקרה ומשם בגלישה רגועה חזרה לרכב.
מזג האויר היה מושלם.
וכמה תמונות שצילמתי באמצעות הנייד שלי..
קוץ, תוכל להוסיף את סיפור הדרך אם תרצה…
יורם.
משתתפים:
בירושלים: 8 + 2 כלבים
בכרמל: יורם ורוני
כתיבת תגובה