יער להב

הפתעה היתה אמורה להיות לא בטיול אלא בכתבה. החלטתי לכתוב משהוא קצר וקולע בלי יותר מדי בדיחות. משהוא שיסכם את הטיול כמות שהוא ויעביר את החוויה בשלמותה. לא הצליח אבל שיהיה:

משתתפים – 14 חברה. כ-12 חברי רכסים הותיקים ו- 2 חדשים, די מבטיחים (המרכזי, בחור בשם לייזר, ניסה להשתלט בעזרת גובהו (1.92 ) על ההומור בקבוצה ולספר מספר בדיחות חדשות. בקושי הצלחתי להשתיק אותו).
מוביל – לוין + רוני קרף שעזר לו בקטע מסויים.
מסלול – מלהבים צפונה לאזור הר /יער להב עד לתצפית וצפונה יותר לכוון הר סנסנה (או משהוא דומה) תוך עצירה במספר אתרים די מענינים –
חורבת אבו-חף – כנסיה קופטית עתיקה הכוללת מערת מסתור להסתרת רכוש מפני שודדים ופולשים
חורבת רימון – בית כנסת מימי בית שני
חורבת זעק – מערכת מסתור מדהימה לא רחוק מקבוץ להב ומושב אשכולות. כמה מבין האמיצים בינינו (בעיקר אני, ראו תמונות מצורפות) זחלנו פנימה במחילות הגמדיות בלווי תאורה מתאימה. אין מה לאמר, המקומות האלו מרשימים כל פעם מחדש. כשחושבים על אבותינו שחצבו אותם, חיו, זחלו, נלחמו ומתו בתוכם, ובאיזהשהוא מקום שימרו לנו בזכותם את המסורת ואת הזכות להיות שם היום – די מרגש . (גם אלו שלא זחלו בפנים התעלפו בחוץ מעוצמת החוויה, דוגמת משה משה ואבנר שקרסו תחתם בשמש הנעימה ובקושי הצלחנו להעיר אותם. שוב-ראו תמונות מצ"ב שתיעדו אותם דקה לאחר הקריסה)
אורך – 31 ק"מ עם מספר קטן של סינגלים נעימים. להבדיל משבוע שעבר – רובו דווש נעים כמעט בלי טעויות. לוין שהסתכל במפה כל דקה הצליח אפילו להבין מה מצויר שם וכמעט לא גרר אותנו ברגל (ארני, לאחר בצועיך בטיול של שבוע שעבר, לא היה מזיק לך לקחת ביס קטן מהגנים של לוין)
מזג אוויר – מטריף כרגיל בתקופה זו. קריר ונעים עם שמש מלטפת שהתגעגענו אליה כשנעלמה לפרקים.
סיום – בזמן בול. גם גילינו מרק גולש מתאים לזמן ןלמזג האוויר במסעדת אסא בצומת להב / דביר. מומלץ.

הפתעות?

קודם כל ניצן – בשלב א הוא שכח את משקפיו בבית ונאלץ לנעול משקפי קוקסינל שלווה ממישהוא ונראה סוטה להפליא. בשלב ב – התברר כי הבטריה במצלמה נגמרה לו ונאלצנו להשתמש במצלמה בנייד שלי (גם הבטריה שיש לו בתוך המכנסיים כנראה לא במצב מזהיר. מזל שהוא הספיק ליצר 2 בנות לפני שזה קרה)

רוני קרפ – למרות שבילה חצי מחייו בקבוץ להב לא זכר מאיפה נכנסים ומאיפה יוצאים משם (היה לו גם תרוץ נהדר –"לא הייתי פה כבר הרבה זמן" ) .

שבב של רצינות – רכבתי והסתכלתי על החברה סביבי ובאיזשהוא מקום הרגשתי גאווה שאני חלק מהקבוצה. רכסים בשבילי היום (וכנראה זה כך כבר הרבה זמן) זה יותר מסתם שם ואתר באינטרנט, זאת חברות של שנים והערכה וכבוד הדדי שאני מקווה לא לאבד או לתת לזה להעלם.

קוץ

נ.ב – בכל זאת לחלק איתכם משהוא – דבר אחד שלמדתי בטיול מרוכב לידי – איך נותנים שם לחתול !!. בכניסה לתצפית של הר להב נתקלנו על הכביש בחתול מעוך לחתיכות. הנ"ל הסביר לי שקוראים לו "איחסה" כששאלתי אותו איך הוא יודע השיב שזה לא השם האמיתי שלו – לפני התאונה קראו לו "חמודי". איך מעכלים אינפורמציה כזו?

עכשיו – נוסח סכום הטיול כפי שתכננתי אותו בהתחלה ..

יום שישי , ישבתי וישבתי וחשבתי וחשבתי וגמלה החלטה בליבי (גם גמילה וגם לב – נדיר), סכום המנסע המופלא שערכנו אמש יופץ רק למתי מעט, קהל המדוושים שטרח, השכים, צחצח, נסע,רכב, צרח, קטר, בכה, צחק ובגדול – תרם ליופיו וצחותו של גדול הטיולים בשבוע האחרון. היתר – ימקו בחרבוני החורף ויזכו לראות העתק רק משיראו את ישבנם בטיול ביום שישי הבא. שום תרוץ לא יתקבל…וכן הלאה…

זה ממש מצחיק, מדי פעם אני עוצר ומעיף מבט בשירבוט למעלה שאותו ילדתי במו ידי והייתי רוצה לפגוש את האידיוט ששכנע אותי שיש לי כשרון כתיבה..

עוד הברקה קטנה – לאלו שטוענים שאני ילדותי מדי – לידיעתכם – טיול מתחרז עם טיטול (אין לי מושג למה זה מתקשר אבל נשמע חכם..)

קוץ