נתיב המ"ב –סכום טיול בנתיב הל"ה

סכום הטיול המצ"ב הינו אפליקציה של המובילים על התשתית של נתיב הל"ה. למי שמכיר את ההיסטוריה של הל"ה (35) שנפלו קורבן על מזבח המולדת יכול להבין איך לוין ודרור ניסו לצרף היום עוד 7 נדונים כמונו ל-35 הקודמים ולהגיע ל-42 (מ"ב). כמעט עלה בידם

כעת לצדדים החייכנים ןהמשמחים יותר. אחזור בפעם המאה-אסור בתכלית האסור לפספס טיול בשלהי האביב המטורפים ביופיים שאנו חוזים בזמן האחרון. יופי הטבע ותענוג הרכיבה ממש מדהימים בחבורם המושלם. וכשנגמר הטיול-צובט הלב מעט.. קצת קשה לתאר את תחושת השלמות והספוק שאנו חשים כשמסיימים טיול כזה. סיפןקים כאלו אני לא זוכר בחיי (טוב, אולי בכיתה גימל כשבהצגת סוף השנה "יותם וחוט הזהב" קבלתי סוף כל סוף תפקיד. להיות חוט הזהב…)

הבה נצלול פנימה:
משתתפים – 7. מובילים – צמד האחים מרקס, לוין את דרור. חיילים-, זמורה, שייקה, דני ג, יובל וקוץ
מזג אויר-כמו הנשואים שלי – מושלם
מסלול – ניתן להגדרה כ- "איגדיה". לפי מלון רכסים – התחיל אידילה נגמר טרגדיה..

בגדול-לא היינו מותרים עליו בשום מחיר. ההגדרה של דני ג. קלעה בול – stairway to heaven
פרחים פרחים פרחים יופי יופי יופי. דומה שהאדמה פערה את פיה וניסתה להציף אותנו בים של צמחים ותחושות בכל צורה גודל וצבע. דרור היה עסוק בלהמציא שמות לכולם-קוציץ סורי, רותם מרווני, רותם שעיר ועוד כל מיני רותמים צמודים למשפחה והגיע לשיאו כשגילה עכנאי שרוע !! (כל הכבוד לדרור ונתעלם מהעובדה שלקח לו הרבה זמן לאיית את זה).
בגדול המסלול- נתיב הל"ה, עליה, ירידה לכביש, מעבר לישוב לאביעזר, מזרחה עד לכביש המחצבות והעליה המעצבנת להר סנסן (כרגיל עליה מעצבנת אם כי בגלל שלמות היום והירוק האינסופי מסביב שכחתי לקטר או להוריד רגל ומצאתי את עצמי מזמר, מה שבדרך כלל קורה לי רק בירידות..), והגענו לגבעת הקרב.
מכאן קצת השתבשו הנתונים כי לוין החליט לנסות משהוא חדש. לפי טענתו הוא ראה במפה ובגוגל מסלול למעלה ומסלול למטה והחליט ל"חבר" ביניהם. דרור ניסה לעזור כשטען שאנו צריכים לחזור בעליה ובחצי הדרך יש סינגל שיורד למטה…הוא צדק. "היסתנגלנו" ברגל בירידה די ארוכה עד לנחל עיזרדיהו (שם זמני) ולדרך 4X4 שראינו ממרום
כאן התחיל קטע מטורף ביופיו של מסלול שלא רכבנו מעולם. ירידה במורד הנחל במסלול נוח ומהיר מקושם בים של צמחים, צבעים ומצוקים תלולים ומרשימים משני הצדדים. קשה לתאר מה הרגשנו אבל היה מחיה נפשות לשמוע את דני ג. מזמר בקולו הצרוד כל הדרך מזמורי עמים (אם היה לנו אומץ כזה, כולנו היינו מסלסלים כמוהו) וגם ממציא להם מילים חדשות "צריך ללכת לפני השלכת" (לחן ומוסיקה אצל דני ג.). רק כדי להמחיש לכם את עוצמת החוויה הנפשית שעברנו- יובל נסוג לאחור מספר צעדים כדי לצלם ונתן ללוין להחזיק לו את האופניים לבד !! (הוא רק וידא קודם שהכפפות שלו נקיות)
חוויה נוספת שחווינו היתה כשדני ג. גילה גמל שלמה די גדול (לפי טענת דרור סוג זה של חרק נקרא "סוסת השד" ) ונתן לו להסתובב על כל גופו עד שנמאס לשניהם וחזרנו לרכב. פשוט מדהים – כשהחרק הזה לא זז, אין שום אפשרות להבחין שזה בעל חיים ולא צביר ענפים יבשים….
כך נמשכה השמחה עד שהגענו לקצה המסלול שהסתיים בשום דבר וכדי ל"התחבר " (שוב – "חבור" לויני) לנחל עציונה נאלצנו לטפס על המצוק וללכת לאורכו כחצי שעה כשאנו מחפשים שביל עיזים שיציל אותנו (לא נמצא כי שום עז שפויה בדעתה לא מתקרבת לשם) בסבך של אבנים תלולות, שיחים, דרדרות וכל מיני מרעין בישין שהטבע ארגן. הבעיה – היה תענוג ללכת את זה גם בגלל הדהירה קודם, הנוף ודרך 4X4 שהגענו אליה בקצה הירידה ולקחה אותנו בדהירה דרך המחצבות כל הדרך חזרה לאביעזר ולנתיב הל"ה.
בקטע הזה הגיע הטרגדיה לשיאה כשנאלצנו להאבק במשאיות הענק המקומיות שניסו לטחון אותנו לעפר דק ונמלטנו דרך שלוליות גדולות של בוץ ומלט נוזלי. זוכרים את הסרט "דמעות של תוגה" ? זה היה בדיוק יובל כשהתבונן שבור לב באופניו הענוגות המאובקות בסוף המסלול. Total lose. הוא התנחם בעובדה שיש לו יומיים לנקות אותם ובמברשת ששייקה נתן לו כשהגענו לחניה בסוף לשם נקוי ראשוני.
זהוא נגמר. מתנה של טיול נוסף שקבלנו מאלוהים שבאמת חייב להיות בחור נחמד אם הוא משקיע בנו כל כך הרבה ומתעלם מטעויות הייצור של לוין ודרור..

קןץ

פתגמים ואנקדוטות חדשות שנלמדו בטיול:
הערות מפתח של המובילים:
לוין – "נגיע לגשר וניפול ממנו" (או –" נגיע לגשר, נהרוג טורקי ואז ננוח"). דרור-1) "אני חושב שזה פה בסביבה". 2) "מה שמדאיג אותי זה מה שרואים מפה – קדחת"
דני.ג.- די בלט בטיול. נתחיל במצלמת וידאו חדשה מטייואן נטולת הקלטת קול – לפי דני -זה בגלל שהיא אטומה למים. אני לא מבין- אם אני לובש קונדום למשל אני מפסיק לשמוע?. בנוסף- בשלב מסוים הוא גם התלונן ש"הלכו לו הרפידות". לפי אשתו זה כבר קרה לו מזמן אבל היא לא רוצה להתלונן
אלמוני-"הסתכלתי על קוץ בזמן שהוא השתין והבנתי למה הוא חש רחמים וצער. רחמים- בגלל הצורה, צער – כי זה שלו".
בלטו בחסרונם-אף אחד, להוציא מר קפה ומבחר מטעמים. אין מוצא-נצטרך לחכות עד שהבת של יעלה תגדל ותעזוב את הבית…
פתיחה אחרת לסכום שחשבתי עליה -לוין ודרור ניסו לחבר עבר/ הווה/ ועתיד ע"י כך שלקחו את אגדת הל"ה (עבר) , ניסו לצרף אליה עוד 7 נדונים (הווה , אנחנו) על בסיס תכנון מסלול קטלני מתאים כדי לפתח אגדה חדשה , אגדת נתיב המ"ב (עתיד 35+7)
אישי – שמתי לב שאני מקטר על כולם רק לא עלי. ניסיתי לברר מדוע כי ברור לי שאיני מושלם אבל מאוד קרוב לזה… לא גיליתי…

קוץ

23.03.2012